מלחמה ושלום פנימי

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
(790 מילים)

המלחמות הפיזיות בעולם – בין אנשים, בתוך משפחות, עמים, תפיסות ותרבויות משקפות את המלחמה הפנימית בתוך נפש כל אדם. המלחמה הפנימית בנפש האדם היא תוצאה והשתקפות של המלחמה הרוחנית המתנהלת בשמים בין כוחות אור לכוחות חושך. תיאור זה משקף את המדרג גוף-נפש-רוח. הגוף משקף את הנפש, הנפש משקפת את הרוח. כאשר יש לאדם בעיות גופניות, בדרך כלל השורש לכך הן בעיות של הנפש. כשר לאדם בעיות בנפש (בחשיבה, ברגשות, בתקשורת וכולי), השורש לכך נמצא בעולם הרוח.

לכן אין הרבה טעם בשלום חיצוני כאשר המלחמה הפנימית עדיין מתרחשת, שלום כזה הוא צבוע, ריק, חסר בסיס ולכן לעולם לא יחזיק מעמד יותר מתקופה מוגבלת. שלום כזה הוא אשליה ועובד כמטוטלת. לאחר תקופת שלום כלשהי שבה נצברים כעסים ותסכולים המלחמה החיצונית שוב מתפרצת, לעיתים קרובות במימדים מחרידים, מוזנת בכל אותם כעסים ותסכולים שהודחקו.

הדרך היחידה להגיע לשלום חיצוני היא להגיע לשלום נפשי פנימי. כאשר הכעסים, התסכולים, הפחדים והתשוקות האנוכיות נעלמים מן הנפש אזי השלום הוא אמיתי, מספק, בונה ויציב ורק אז השלום החיצוני מתרחש. אך הדרך היחידה לנצח במלחמה הפנימית ולהגיע לשלום פנימי היא לתת לכוחות הרוחניים החיוביים לנצח את המלחמה הזו בעבורך בשמיים. נאמנות לאלוהי ישראל, הליכה בדרכים שהורה וכינון מערכת יחסים איתו היא הדרך בה האדם מוסר את עצמו לכוח הרוחני החיובי על מנת שינצח בעבורו את המלחמה בשמים למען נפשו ורק אז תתאפשר עבודה פנימית אמיתית לשינוי הנפש וסילוק המכשולים בה כדי שיוכל להיות בה שלום פנימי אמיתי.

התנועות הפוליטיות והחברתיות לשלום משלות ומטעות את בני האדם להאמין שהחתירה לשלום חיצוני יביא שלום. אשמתם היא בכך שהם מסיתים את תשומת הלב מהדרך היחידה בה ניתן להביא לשלום ובדומה לנביאי השקר של התנ"ך הם יוצרים תאוריה חלופית ומטעה לזו האמיתית ובכך גונבים את הדעת.

"כִּי אַטֶּה אֶת יָדִי עַל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ נְאוּם יְהוָה. כִּי מִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם כּוּלּוֹ בּוֹצֵעַ בָּצַע, וּמִנָּבִיא וְעַד כּוֹהֵן כּוּלּוֹ עוֹשֶׂה שָּׁקֶר. וַיְרַפְּאוּ אֶת שֶׁבֶר עַמִּי עַל נְקַלָּה לֵאמֹר שָׁלוֹם שָׁלוֹם, וְאֵין שָׁלוֹם" (ירמיהו ו' 12). גם כיום אנחנו מנסים ל"רפא את השבר על נקלה" – בלא בסיס רוחני אמיתי. ומדוע אנחנו קוראים "שלום שלום", ואין לנו שלום? כל עוד אין ניצחון פנימי אמיתי ששורשיו ברוח, אין לנו שלום ולכן גם בחוץ לא יהיה.

 

הערה חשובה לגבי מצבים בהם אני מותקף:

גם כאשר עושים את העבודה הפנימית הנפשית והרוחנית הנדרשת בהנחיית אלוהי ישראל למען השלום הפנימי של אלוהים ואיתו, יהיו מצבים שבהם המאמין יעמוד מול מתקפה מילולית, פיזית, נפשית, רוחנית, על עצמו, רכושו, הנפשות היקרות לו וכולי. לאחר התמודדות אישית עם לא מעט מצבים כאלה ולאחר שעשיתי לא מעט טעויות, רוח אלוהים לימדה אותי כלל חשוב לגבי כל המצבים הללו – כלל מציל חיים.

רוח אלוהים הראתה לי שכל תגובה כוחנית, לעומתית, אלימה, ביקורתית וכולי היא תגובה שלקוחה באופן עקרוני מתוך ארגז הכלים של הכוחות השליליים. אין זה אומר שאל לי להשתמש בכלים הללו אלא זה אומר שעלי להיזהר. כיצד עלי להיזהר? ובכן, כאשר אני מרגיש, פגוע, כועס, צודק, או מופעל באופן רגשי כלשהו וכתוצאה מכך רוצה להשתמש באחד הכלים הנגטיביים שלעיל אזי הכוחות הרוחניים השליליים יקבלו אישור ולגיטימציה להשתמש בסיטואציה לצורכיהם והתגובה הנגטיבית שלי תשמש אותם ואת האוייבים. כאשר התגובה הנגטיבית שלי משמשת את הכוחות הרוחניים השליליים לצורכיהם התגובה שלי מביאה לתוצאה לא רצויה לי ולסובב אותי, כל הסיטואציה עשויה להתהפך עלי לרעה וידם של הכוחות השליליים תהיה על העליונה.

ואולם אם אצליח לעצור את התגובה הרגשית שלי (על ידי כך שלא אמהר להגיב אלא אדאג קודם לנטרל את הרגשות השליליים שלי על ידי כך שאבקש מאלוהים שיעזור לי בזה) ואז אבחן ביחד עם רוח הקודש האם יש צורך במקרה הספציפי להגיב באיזשהו אופן נגטיבי, (יש להדגיש שעל כל מקרה להיבחן לגופו. יש מקרים שבהם עדיף לא להגיב, יש מקרים שבהם יש צורך דווקא לברך את זה שתוקף אותי ולהחזיר לו טובה תחת רעה ויש מקרים שבהם יש צורך להגיב באיזשהו אופן נגטיבי\תוקפני. רק אלוהים ורוח הקודש יודעים כיצד יש להגיב בכל מצב ומקרה ספציפי ולכן יש הכרח לקבל את האינפורמציה הזו מהם לפני שמגיבים).

גם במקרה הלא נפוץ שבו רוח הקודש ממליצה לנהוג באופן נגטיבי יש צורך להכריז ולהפקיד את הכלים הנגטיביים שבהם אני עומד להשתמש בידי אלוהים והרוח כדי שהם יפעילו אותם דרכי ושלא אפעיל אותם בעצמי. חשוב מאוד שאשתמש בכלי נגטיבי כזה או אחר רק תחת האישור ההגנה והריבונות של אלוהים וכך אמנע מהכוחות השליליים גישה לאירוע תוך טענה שאני משתמש בכלים ששייכים עקרונית להם.

כמאמין יש לי סמכות להפקיע מידי הכוחות השליליים כלי נגטיבי כזה או אחר ולמסור את הריבונות עליו לאלוהים ואז תוצאות האירוע (לא חשוב עד כמה הוא אלים. זה יכול להיות אפילו מלחמת שמד כוללת עקובה מדם) יהיו חיוביות, בונות, ויביאו אור, אהבה, שלום, שגשוג וחיים. ואולם הסמכות שלי מסתיימת בכך שאני מעביר את הסמכות לאלוהים, אם אני מתפתה להשתמש בסמכות שלי כדי להשתמש בכלי הנגטיבי בעצמי אני מסתבך. בנוסף כשאני מותקף, עלי לעשות את כל המהלך הזה בכל פעם מחדש. אני יכול להצליח ב99 פעמים (לנטרל את הרגשות השליליים ולהעביר את הסמכות לאלוהים) ולהיכשל בפעם ה100.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.