אֲוִיר פְּסַגּוֹת

 

וַאֲנִי קָטַנְתִּי כָּל כָּךְ, רַק כְּלִי עָמוּם מִחֵמָר

וְאַתָּה בְּתוֹכִי גָּבַהְתָּ,

שִׁעוּר קוֹמָתִי הִתְפּוֹרֵר וְנָפַל – זָהָב וּמַיִם, רוּחַ וְאֵפֶר בִּלְבַד

הִתְכָּנָסְתִי בְּד' אֲמוֹתַיי וְיָרַדְתִּי עַל אַרְבָּעוֹתַיי, מֵעַל פִּסְגָתוֹ שֶׁל הַהַר

צוֹפֶה, עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר, בִּגְדֻלָּתְךָ הַמַּרְהִיב, הַמְּפֹאָר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *