מדע ואמונה

(2940 מילים)

כיצד לשלב אמונה המבוססת על התגלות רוחנית עם הגיון מדעי המבוסס על התגלות נפשית ופיזית?

א: עקרונות והנחות יסוד.

כדי להניח בסיס לדיון נציב קודם כמה עקרונות והנחות יסוד:

1. המדע מיצג את הדברים הפיזים המדידים כמו גם את חקר התחום הפסיכולוגי נפשי\רגשי. האמונה מייצגת את הרוח. המציאות הרוחנית שונה מהמציאות הנפשית כפי שהמציאות הנפשית שונה מהמציאות הפיזית, וגם הגמול הרוחני גדול מהגמול הנפשי כפי שהנפשי גדול מהפיזי.
2. הכלים המדעיים כהגיון, איסוף אובייקטיבי של ממצאים מדידים, עריכת ניסויים ובניית תאוריות הם כלים של האדם הנפשי אך הם חשובים כעזר לרוח ולצורך השלמת ההבנה הרוחנית, זאת כפי שחקר הפיזי חשוב להשלמת ההבנה הנפשית רגשית.
3. הישויות בעולם הרוח ובאופן ספציפי רוח אלוהי ישראל אשר הוא הרוח השלטת ובורא העולם, משתמשות בכלים רוחניים כמו גם בכלים נפשיים וכלים חומריים כדי להנחות את האדם בדרך שלהן (כל רוח בדרכה). לצורך כך הן עשויות לתת לאדם התגלות רוחנית או התגלות נפשית\פיזית. ההתגלות הרוחנית היא התגלות עדינה לכן קשה יותר לאדם להיות מודע לקיומה כי הוא רגיל לעולם הנפשי\פיזי ולמסרים הגסים יותר שלו. כל אדם, גם המאמין, מודע מעט להתגלות הרוחנית שהוא מקבל כל הזמן למרות שהתגלות זו היא המנוע המרכזי ומובילה את התפתחותו. מטרת הלימוד והתרגול הרוחני היא להתקרב ולהעשות יותר ויותר מודע למציאות הרוחנית שהרוח מציבה בפנינו. לעומת זאת, כאשר אדם מקבל התגלות שבה נניח מלאך מדבר אליו או שהוא שומע את קול אלוהים או שהוא רואה מראות בשמים, אזי התיאור הגרפי של המלאך, המלים שנאמרות, המראות, והרגשות שחווים, כל אלה נמצאים בתחום הנפשי\פיזי\חושי. ההתגלות הרוחנית שלא דרך דיבור, מראות, חוויה נפשית, איננה ניתנת לתיאור. התיאורים המילוליים הרגשיים או הגרפיים שיכולים להתלוות להתגלות הם תרגום אשר הישות הרוחנית שמעבירה את ההתגלות עושה מהשפה הרוחנית לשפה נפשית\פיזית\חושית. ואולם התרגום אף פעם לא מעביר באופן מדויק את הדבר עצמו. אלוהי ישראל לא מרבה להעניק למאמיניו התגלויות שבהן הוא מתרגם את השפה הרוחנית לשפה נפשית או פיזית ולכן אין למאמינים הרבה התגלויות שבהן הם רואים מלאכים, מראות בשמים או שומעים מילים באופן חושי. שים לב גם לעובדה שכתבי הקודש נכתבו על ידי בני אדם, אלוהים מעולם לא כתב דבר למען בני האדם מלבד את עשרת הדיברות (שגם אותן משה ניפץ כשירד מההר), וגם ישוע לא כתב דבר. לעומת זאת אלהים מרבה להעניק למאמיניו התגלות רוחנית טהורה (לא מתורגמת). הסיבה לכך היא שאלהים מעוניין שהמאמין יפתח את יכולת הקליטה הרוחנית שלו וכאשר הוא נותן למאמין התגלות מתורגמת הוא גורם לו לחשוב שההתגלות המתורגמת היא הדבר עצמו, המאמין נשאר מקובע בתפישה החושית רגשית, הוא חסר הבנה רוחנית אמיתית ומצפה לקבל תמיד התגלות מתורגמת. אלוהים ייתן התגלות מתורגמת, שכוללת מראות ומילים, דווקא למאמינים החלשים יותר, ורק אם יחשוב שזו הדרך היחידה להניע אותם לכיוון הרצוי או להציל אותם מסכנה מיידית. נפוץ לראות מאמינים שהיו על סף תהום ואלוהים העניק להם איזו התגלות מתורגמת כדי להציל אותם מנפילה גורלית. אותו אדם אכן ניצל מאותה סכנה מיידית אבל אחר כך הוא הולך ומפרסם את המקרה, משתמש בזה כדי להקים ולקדם איזו פעילות שהוא קורא לה 'שרות' למען אלוהים, מתוך מסקנה מוטעית שאלוהים נתן בידו אמת ומסר שצריך להיות מופץ ברבים, בעוד שבמציאות אלוהים בסך הכל ריחם עליו כי עמד ליפול לתהום. אדם זה שניצל כרגע מתהום ועשוי ליפול לשם שוב בכל רגע, כלל לא כשיר להורות אחרים, בדרך כלל הוא לא מבין נכון את המסר וההתגלות שקיבל, מעוות את הדברים כדי לקדם את עצמו, כדי לקבל תשומת לב וכבוד. לעומת אלה ישנם אנשים שבמפורש מקבלים התגלות מתורגמת (במילים או בתמונות) לא למען עצמם אלה למען הכלל. אנשים אלה נקראים נביאים והם ממונים במפורש מראש ובאופן ברור על ידי אלוהים לתפקיד ציבורי. אלוהים ממנה נביא כאשר הוא חושב שהציבור זקוק להתגלות המתורגמת ואין דרך אחרת להניע אותם להיכן שהוא מעוניין שינועו. ברגיל, אלוהים מעדיף שבני אדם ילמדו להקשיב לרוח ולהבין את שפת הרוח. הרוח מדברת אל המאמין בשפה הרוחנית באופן יומיומי אך מעט מאמינים יודעים או רוצים להקשיב, ברגיל הם מבקשים את ההתגלות המתורגמת. את התרגום משפת הרוח לשפת העולם טוב שבני האדם יעשו בעצמם (לא אלוהים), זה תפקידנו בעולם ואלוהים מעוניין שנעשה זאת, אך הוא מעוניין שקודם כל המאמין יעשה זאת לעצמו (ולא מיד ירוץ ללמד אחרים את הדברים שאלוהים מלמד אותו בתהליך ארוך ולא פשוט). גם כאשר בני אדם עוסקים באומנות הם מתרגמים התגלות רוחנית לשפה החושית\רגשית\הגיונית ואלוהים מעוניין בפעילות הזו – במידה ואכן עושים את התרגום מהרוח שלו ולא עושים תרגום התגלות מטעם רוחות אחרות.

4. לעומת שפת הרוח, השפה החושית/רגשית היא כלי ששיך לעולם הארצי. כדי לא לכתוב בכל פעם כלים נפשיים\חושיים\רגשיים\פיזיים\הגיוניים, אכתוב 'מדע' וזה יסכם את הצד הארצי. אני משתמש במונח מדע כמייצג של כל עבודה, גם יומיומית, שעושים בעזרת הגיון, בדיקת החוויות החושיות והרגשיות שהם הממצאים המדידים, עריכת ניסויים בעזרת ההגיון והממצאים שאספנו ואז, באמצעות כל אלה בניה של מוצר או בניית תאוריות ותובנות הנשענות על הנ"ל.
5. כדי לזכות באמונה רוחנית וכדי להיות אזרח במלכות אלוהים השמימית אשר היא בראש ובראשונה מלכות רוחנית, יש צורך קודם כל בהתגלות הרוחנית הטהורה. ההתגלות הרוחנית היא תשתית האמונה. אדם יכול לבחור להיות מאמין רק לאחר שקיבל התגלות רוחנית. לאחר שהוא מקבל התגלות רוחנית ומסכים לה (כל אדם מקבל התגלויות רוחניות השאלה היא האם הוא בוחר לקבלן על עצמו), טוב שימצא להתגלות הזו ביטוי (תרגום) בכלים המדעיים שהוצגו לעיל. הדבר ישלים את אמונתו ויהווה לה עזר ותומך הכרחי. אבל לאחר שתרגם את ההתגלות לעצמו שישמור את זה בתחילה בינו לבינו או שישתף את ממצאיו במסגרת המשפחה המצומצמת או שיחלק את הדברים עם אחים אמיתיים לאמונה (לא על מנת להפיץ את הדבר כאשר הוא עדיין לא מונה על ידי אלוהים לתפקיד). הרעיון הנוצרי שמאמינים צריכים לדבר עם אנשים זרים על ענייני אמונה כדי להפיץ את ה'תורה', היא רעיון מוטעה ואין לו שוב ביסוס בכתובים.
6. ההפרדה שאעשה בהמשך בין גוף נפש ורוח היא הפרדה מלאכותית, רק לצורך ההסבר ההגיוני. במציאות האלוהית אשר היא נקודת הראות הגבוהה, אין הפרדה כזו. גוף נפש ורוח הם מערכת אחת. החלוקה שעושים נועדה לסייע להבנה ההגיונית אך יש בה גם סכנה. הסכנה היא שנוטים אחר כך להשתמש בחלוקה כדי לתרץ בנו כל מיני דברים לא רצויים ולהסיר מעלינו את האחריות – כאילו בעיה מסויימת היא בגוף או בנפש ולא אצלנו. המחשבה הסכיזופרנית כאילו יש באדם שלוש אישויות, גוף נפש ורוח, וניתן להעביר את האחריות מהאחת לשניה איננה מדוייקת ויש להגביל את השימוש בה רק כמכשיר לצורך ההבנה ההגיונית\נפשית\מדעית.
7. לצורך תרגום האמת הרוחנית לאמת מדעית שכל אחד עושה לעצמו, טוב מאוד להיעזר גם בתרגומים שעשו אחרים במיוחד כאשר הוכח שהתרגום מהימן כמו במקרה של כתבי הקודש. טוב להשתמש גם באמיתות מדעיות שהוכחו, להשתמש באומנות אמיתית שנעשתה לאורך ההיסטוריה, בפילוסופיה, בעדויות אנשים ועוד. יחד עם זאת יש לזכור שכל אלה תרגומים בלבד וללא התגלות רוחנית אישית שתהווה לזה בסיס, התרגומים חסרי ערך.

ב. השוני בין הגיון מדעי ואמונה והחיבור בינהם

עד כאן הנחות או תובנות יסוד שאני מניח ומתוכן נוכל לבנות את הדיון על מדע ואמונה. ברגיל אנחנו חושבים על מדע ואמונה כעל ניגודים, הם אמנם ניגודים אך ניגודים משלימים. במילים אחרות האמת המדעית שנשענת על הגיון וממצאים מדידים איננה שלמה אם לא מתווספת לה אמונה והאמונה איננה שלמה אם לא מוסיפים לה אמת פיזית, חושית, הגיונית, מדידה.

הטענה שנשמעת לעיתים כאילו אלוהים לא זקוק להגיון ה'רגיל' כי הוא מעבר לזה, או הטענה שאין לערבב אמונה והגיון, איננה נכונה. כמו כן לא נכונה הסברה כאילו לצורך עבודה מדעית אין צורך באמונה. פריצות הדרך המדעיות נעשו תמיד בעזרת אמונה כאשר היתה לחוקר תחושה פנימית חזקה שעליו לבדוק בכיוון מסויים או שדבר מסויים הוא נכון (עוד לפני שהוכח). ללא אמונה גם המחקר המדעי (כמו גם מעשה האמנות. כי גם אומנות כאמור, היא סוג של מדע), או כל תרגום אחר, יהיו חסרי חיים ובסופו של דבר גם חסרי רלוונטיות מעשית.

במאמר זה אני מנסה לנתח אמונה, מדע ואת החיבור ביניהם בכלים הגיוניים ובכך להדגים את השילוב הזה. יחד עם זאת, יש להבין כי כאשר אני מנתח אמונה בהגיון אין זה אומר שבעזרת ההסבר או בעזרת חוויות ההגיון\הרגש\החושים ניתן לקבל אמונה ולהיות מאמין. אותו דבר לגבי כל תרגום, הוא לא יחליף את המקור שהוא אמונה שמקבלים מלמעלה. ואולם כאשר מוסיפים לאמונה את הכלים המדעיים, עושים את האמונה שלמה יותר ומממשים את מטרותיה. אנחנו מאמינים כי העולם נברא בידי אלוהים לתכלית מסוימת והתכלית היא בין השאר לחבר את השמים והארץ ואת האדם לאלוהים. האמונה מייצגת את השמים, ההגיון המדע והרגש את הארץ. כאשר אני מנסה לנתח את האמונה בכלים מדעיים אני עושה עבודה רוחנית שאלוהים מעוניין לקדם, אני עושה למען קירוב השמים והארץ ולמען יצירת נקודות חיבור ושיתוף פעולה ביניהם.

יש לציין שאלוהים נכון להיום לא קרא לי לתפקיד רוחני כלשהו, לכן אני לא מפיץ את הדברים שאני כותב אלא רק מפרסם חלק מהם בבלוג (שאף אחד לא קורא), וחלק אחר שומר על המחשב האישי. נראה לי שאלוהים בפירוש אומר לי לכתוב את הדברים, והדברים במובהק באים ממנו, לא ממני. הוא אומר לי לא להתעצל, לעבוד כדי לדייק את הניסוח ואת התרגום מהשפה הרוחנית לשפה האנושית, ואומר לי לשים את הכל במקום שישמרו (כרגע אני לא יודע לאיזה צורך).

ובכן כיצד נתאר אמונה בעזרת הגיון? ההגיון אומר שכדאי להשתיק את תלונות הגוף והחושים הפיזיים במצבים מסויימים, גם כאשר לא נוח להם, כדי לזכות בגמול בטווח הארוך יותר. הדבר מתרחש למשל כאשר אנחנו מתאמנים או עושים דיאטה. אז אנו מוותרים באופן זמני על נוחות גופנית כדי להביא על עצמינו דבר שאנו רואים כבעל ערך גדול יותר מהנוחות המיידית ויתגשם בעתיד. את הגמול הנפשי הזה (כשלמשל נרגיש סיפוק כשנסתכל בעתיד במראה) קל לנו לראות באופן 'טבעי', באמצעות יכולת ההדמיה של הנפש, המחשבה ההגיונית וההיקש של דבר מתוך דבר. כך באמצעות הנפש אנחנו יכולים לצפות דברים עתידיים שלגוף ולחושים בלבד הם לא ברורים. באופן גופני\חושי אנחנו רואים רק את ההווה אך הנפש מסוגלת לראות מעבר למה שמתרחש ברגע זה.

נפש האדם יודעת לעשות את זה בקלות יחסית כי העניינים הנפשיים ברורים לה. אז מסוגלים למשל לשבת שעה אצל הספר עטופים בבד ללא תזוזה למרות תלונות הגוף שלא נוח לו, ובלי שנוצר איזשהו משבר פנימי בשל ניגוד עניינים בין הגוף והנפש.

הפעלת ריבונות ה'נפש' על ה'גוף' בעזרת מה שאנחנו חושבים שיישא פרי בעתיד, זה הפעלת אמונה. אותו מנגנון פועל במישור הרוחני, אלא שאז הרוח מפעילה את סמכותה על הנפש במקום שהנפש תפעיל את סמכותה על הגוף. הדבר קורה כאשר מתגלית לרוחנו מציאות רוחנית נעלה כלשהי ואנו מבינים שהסיפוק והגמול הרוחני גדולים מהנפשי כפי שהגמול הנפשי גדול מהגופני. לכן רק התגלות רוחנית מהווה את ההצדקה ותיצור מוטיבציה להקרבה הנדרשת. ללא התגלות שכזו, התהליך לא יתרחש או שלא יחזיק מעמד לאורך זמן. אך את הבנת היתרון הרוחני אין לנו באופן 'טבעי', אנחנו צריכים ליזום ולבקש את התובנות האלה מלמעלה.

ההתגלות הרוחנית הטהורה איננה ניתנת לתיאור ואיננה ניתנת להעברה מאדם לאדם, לכן בנוסף לכך שאנו מבקשים התגלות רוחנית מהמקור הרוחני הנכון (בהמשך נראה כי אפשר לבקש התגלות רוחנית משני מחנות שונים ומנוגדים של כוחות רוחניים), עלינו גם לא להתעצל ובאופן אישי לעבד את ההתגלות שקיבלנו בכלים מדעיים, אחרת ההתגלות תחלוף על פנינו, תישכח, לא תהיה מובנת למערכת הנפשית גופנית שלנו ולא תהיה מיושמת. שים לב, אם תבקש תובנות או התגלויות רוחניות ללא ספק תקבל. השאלה היא רק האם לא תתעצל ותעבוד על מנת לא לפספס את ההתגלות שתעבור על פניך ותעבוד על מנת לנתח ולתרגם לעצמך, לשפתך, את ההתגלות כדי לקבע אותה, ואח"כ גם על מנת לבדוק את המסקנות ולוודא את נכונותן (כמו בכל הליך מדעי, חובה לבצע בדיקות חוזרות של הדבר ומזוויות שונות, להפעיל חשיבה ביקורתית בריאה וכולי).

את ההתגלות הרוחנית שאנחנו אחר כך מעבדים בכלים שציינתי, רק כוחות רוחניים יכולים לתת, משום כך אין לדעתי הרבה טעם לנסות לשכנע מישהו ללכת בדרך רוחנית או להסביר לו את הדברים בהגיון, כי ניתוח העניין הרוחני בהגיון, הבאת ראיות (הוכחות), הצגת תאוריות וכולי לא יכולים להביא להתגלות רוחנית שבעקבותיה יכולה לבוא אמונה.

כדי להשתמש בכלים מדעיים יש לדעת לאסוף ממצאים אובייקטיביים, לבנות תאוריה המבוססת על הגיון, בלי שיהיו בתאוריה כשלים הגיוניים ולדעת לערוך ניסוי, גם אם הניסוי פשוט או 'מובן מאיליו' (הניסוי מבוסס על ממצאים פיזיים, התנהגותיים, רגשיים, חוויתיים. למעשה על ממצאים כלשהם, לכן גם יצירת אומנות היא עריכת ניסוי). במדע יש שני סוגי ניסויים, האחד נקרא ניסוי מחשבתי והשני ניסוי מעשי. שני סוגי הניסוי חשובים ואי אפשר לעסוק במדע בלעדיהם. כך גם כאשר רוצים להשלים את ההתגלות הרוחנית בהתגלות מדעית, יש צורך לדעת לבצע את שני סוגי הניסוי. שניהם נועדו לקבע ולאמת את ההתגלות הרוחנית אשר היא קשה יותר לזיהוי ולאימות ולמעשה, עקרונית, בלתי ניתנת לקיבוע. ההגיון המדעי אמור להיות משוחרר מדעות קדומות, פחדים, הונאה עצמית או Wishful thinking ובזה כוחו. אם נעשה כך את כל הבחינות והניסויים נפיק מכך תועלת רוחנית אמיתית, אם נתרשל בביצוע הבחינות והניסויים, נישאר בתחום ההונאות והשקרים גם במישור הרוחני.

יחד עם זאת, את הגמול המתקבל מההליכה בדרך הרוחנית אין לבדוק רק בעיניים הפיזיות\מדעיות אלא גם ובעיקר בעיניים הרוחניות. זאת כפי שאת הגמול הנפשי שמקבלים כשמקריבים משהו פיזי, מקבלים לא רק במישור הפיזי אלא בעיקר במישור הנפשי והרגשי ובודקים אותו לא רק בכלים הפיזיים אלא גם ובעיקר בכלים הנפשיים. הגמול על ישיבה אצל הספר אמנם ניתנת למדידה באופן פיזי (שינויי האורך, הצבע או צורת השיער), ואולם עיקר השינוי או הגמול הוא בסיפוק הרגשי שהאדם מקבל בתוכו ומסביבתו בעקבות תספורת מוצלחת ואלה מדדים שונים מהמדדים הפיזיים היבשים כאורך וצבע.

בכל זאת הבדיקה הפיזית חשובה במקרה של גמול נפשי, כי אם נשים לב לכל הפרטים הפיזיים החוויה הנפשית תהפוך לעשירה ועמוקה יותר. כמו כן הבדיקה הפיזית עשויה להדליק נורה אדומה במידה והיא מעלה שאולי מדובר בהונאה (אולי הספר לא עשה שום עבודה ממשית ומדובר באשליה כלשהי. אמנם יבוא מי שיטען שלא חשוב האם הספר לא עשה כלום העיקר שאנחנו מרגישים טוב, אבל אני לא סבור כך. החיבור עם המציאות הפיזית תמיד חשוב מאוד). ממש באותו אופן אמור להתנהל העניין הרוחני. מצד אחד המשוב והגמול המהותיים שנקבל הם בתחום הרוחני, ואלה מדדים אחרים מהפיזיים או הנפשיים. מצד שני הבדיקה הפיזית והנפשית כתוספת תומכת להתגלות הרוחנית חשובה והכרחית.

אולם איך מקבלים התגלות רוחנית טהורה, מכוננת, שתפעיל את האמונה? זה פשוט. האיבר הרוחני שמאפשר התגלות רוחנית כבר נמצא בתוכינו וצריך רק לרצות ולבקש את ההתגלות הזו.

כפי שיכולת החשיבה בהגיון מובנית כבר באדם מגיל מסויים (אצל תינוק למשל המנגנונים הנפשיים שמאפשרים הדמייה וניתוח בהגיון, עדיין לא מפותחים לכן אי אפשר למשל לגרום לתינוק לשבת שעה אצל ספר בלי לזוז, הוא אף לא מסוגל להבין את הצורך בזה ולא מסוגל לחוש את הגמול הנפשי שהדבר עשוי להביא). כך גם המנגנון הרוחני שמאפשר לבקש גמול רוחני, לזהות, ללכת בדרך רוחנית ולקבל התגלות או אמת רוחנית, כל אלה מובנים כבר בתוכנו, צריך רק 'לגדול' לתוכם.

כאמור ההתגלות הרוחנית עדינה מאוד וקשה לזיהוי וקיבוע. אך הבעיה בדרך כלל לא נעוצה בזה, מי שבאמת רוצה את ההתגלות מוצא את הדרך לזהות ולקבע אותה, ומלמעלה יעזרו לו. הבעיה הגדולה יותר היא שלא באמת רוצים. לא רוצים כי הנפש מתמרדת. והרי גם לחשוב בהגיון, לחשב צעדים קדימה ולהכפיף את הגוף לנפש כדי לזכות בגמול נפשי, לעיתים לא רוצים. לא רוצים, לא כי לא מסוגלים, אלא כי לא נוח לעמוד מול אמת נפשית הגיונית מסויימת שאומרת שזה עדיף אך מצריכה הקרבה כלשהי, לכן מתנתקים מההגיון הזה ונצמדים לנוחות הגופנית קצרת הטווח.

האדם הגופני לא מצליח לראות מעבר לצרכיו הגופניים ולכן לא מצליח להחיל את סמכות הנפש על הגוף ולזכות בגמול נפשי עמוק וארוך טווח יותר. האדם הנפשי לא מצליח לראות את המחוזות הרוחניים שמעבר לנפש והאדם הרוחני חופשי לראות ולחוות את הכל. הוא חופשי והוא משרת של הרוח המנחה אותו בו זמנית.

ג: את מי או את מה האדם משרת? מה הם שני המחנות הרוחניים?

האדם תמיד משרת משהו, או שהוא משרת את הגוף, או את הנפש, או את הרוח. כאשר הוא מעוניין לשרת את הרוח (כדי לקבל גמול רוחני כאמור) השאלה שעליו לשאול היא איזה רוח הוא רוצה לשרת? בהתאם לסוג הרוח כך יהיה סוג הגמול הרוחני. כאשר אדם מבקש התגלות רוחנית כלשהי הוא מיד יוצר קשר עם איזו רוח, כי עצם הבקשה היא חדירה לעולם הרוח והכוונה שעומדת מאחורי הבקשה (הרוח הפנימית שמאחורי הבקשה) היא זו שקובעת איזו רוח תיענה לה.

הדבר דומה לאינטרקציה המתמדת שמתרחשת בין חומרים בתוך גוף האדם לבין החומרים שסביבו – חומרים שהוא נושם, אוכל, אלה שעוברים דרך העור וכולי. הצרכים הגופניים של האדם, הנטיות שלו, הבחירות שהוא עושה, הנסיבות שלו, כל אלה יקבעו אילו חומרים הוא יכניס לגופו ויצרו אינטראקציה. כפי שבעולם החומר יש המון חומרים כך בעולם הרוח יש רוחות רבות ושונות מאוד זו מזו. כל הרוחות ללא יוצא מן הכלל מחולקות לשני מחנות. מחנה אלוהי ישראל והמחנה של כל השאר שלא השכילו להיות חלק ממחנה אלוהי ישראל, ואפשר לקרוא לו מחנה המורדים.

בעולם הרוח אינספור רוחות שיובילו את האדם לאבדון במסווה של הבטחות ומצגות שווא. זאת בדיוק כמו שבעולם האנושי אינספור שרלטנים, גנבים או סתם מצבים שלא מתאימים למטרות שהצבנו לעצמינו ויוליכו אותנו סחור סחור, וכמו שבעולם החומרי אינספור חומרים שרבים מהם לא מתאימים או לא רצויים.

מי שבוחר במודע במחנה המורדים, זו בחירתו והמאמר הזה לא ידבר אליו. אך רבים הם המזמנים לעצמם התגלות רוחנית והשפעות שונות מטעם מחנה המורדים בלי שהם מבינים מיהי הרוח שהם מפעילים, מה היא מייצגת ולאיזה פרי היא תוביל. כאן נכנסת ההמלצה לבדיקה יסודית בכלים מדעיים של כל הערכים שלנו, התאוריות, האמונות, הבחירות, המחשבות, הכוונות – כל מה שיש לו נגיעה לרוח. אמרנו אמנם שכל אדם עוד לפני שהוא מבקש לעצמו התגלות רוחנית, לפני שהוא יוצר אינטרקציה עם רוח כלשהי, הוא כבר מזמן לעצמו את ההתגלות או את הרוח בהתאם לכוונה שבליבו. ובכל זאת ההמלצה לבדוק ללא הרף את כל הנ"ל בכלים מדעיים, עודנה עומדת. כפי שעל האדם לברר בהגיון אילו חומרים נכנסים לגופו ומה ההשפעה שלהם.

כל בני האדם יוצרים אינטראקציות עם רוחות כל הזמן. כל אדם משרת איזושהי רוח גם אם איננו מבקש ליצור קשר עם העולם הרוחני. ההבדל הוא, שכאשר הוא עושה זאת במודע, יש אפשרות להימנע ממלכודות לבחור את הרצוי. גם בפיזי, האינטראקציה בין החומרים שבפנים ובחוץ נעשית גם באופן איטואיטיבי אוטומטי, אך כשהדבר נעשה במודע, בכלים מדעיים, יש לנו ביקורת על התהליך האוטומטי שעשוי להטעות.

את הבירור לגבי סוגי הרוחות והתנאים שבהם הם עובדים יש לעשות בכלים הרוחניים מצד אחד אך גם בכלי ההגיון – על ידי בחינה, ניתוח, השוואה וקטלוג של ממצאים מדידים, ברורים והגיוניים. (פירוט רב יותר לגבי הרוחות השונות וכיצד מתרחשת ההבחנה והבחירה ביניהן ניתן למצוא בפוסט בשם: כיצד עולם הרוח מנהל אותנו ואיך זה קשור למדע  כאן).

בדיקה כזו איננה סותרת או מתנגדת לרוחניות, לאמונה, להיפך, היא משלימה את התהליך הרוחני ומשמשת לו בסיס ארצי חשוב ביותר. הצלחת התהליך הרוחני תלוייה בין השאר ביכולת לשלב ולחבר, להביא שלום, הרמוניה ושיתוף פעולה מפרה בין הכלים המדעיים לכלי הרוח כאמונה.