(190 מילים)
יום אחד ראיתי תמונה ברורה, ובתמונה אושר ואור רבים כל כך שעמדתי מולם משתאה. הבנתי שמה שאני רואה זו מציאות אמיתית, המציאות שלי. ואולם היא מוסתרת ברגיל בידי מחשבות שליליות, כעסים מנגנוני הגנה דעות קדומות ורצונות אובססיביים. אלה 'מולבשים' על מציאות האור שנמצאת שם כל הזמן בעצם, מולבשים על ההכרה בכוח רוחות שליליות.
רוחות שליליות הן חלק מהישויות שדרות בעולם הרוח וניתן להמשיל אותן לווירוסים קטלניים שמתישבים, מתרבים ומשגשגים בתנאים של זיהום. הזיהום שמשמש בית גידול לרוחות שליליות בהכרתו של אדם הוא זיהום מחשבתי – בורות אנוכיות פחדים וכולי.
למציאות האור קראתי: 'מציאות החלום'. ואולם דומה כי החלום הזה הוא הוא המציאות, והמציאות שאנו חווים ברגיל איננה חלום אלא סתם עיוות המציאות. התמונה שראיתי היא תמונה שלפתע חדרה את כל מחיצות הזיהום.
זוהי תמונה מתוך החלום של חיי, החלום היחיד שאי פעם היה לי אך נקבר אינספור פעמים, הולבש במיני תלבושות מעוותות ומטעות למכביר. לפתע הבנתי שאין זאת הפעם הראשונה שאני רואה את התמונה הזאת, שראיתי אותה כבר בעבר מספר פעמים. ראיתי אותה, הבנתי את המסר שלה, ושכחתי… אני גם יודע שאשכח את התמונה\מציאות הזו עוד לא מעט פעמים במהלך חיי. אך כשיום אחד אגיע לעולם שמעבר, אזכר ואדע אותה לתמיד.
תגובה אחת