(1200 מילים)
אם משווים בין אמנות שנוצרה בעבר לזו שנוצרת היום, רואים כי היום יותר מבעבר, ישנה התרחקות מערכים, בלבול, שטחיות, ייאוש. הדבר נובע מהתרחקות בני אדם מאלוהים, התרחקות מהרוח. יחד עם זה מעניין להבחין שעולם הרוח, מצד עצמו, קרוב אלינו היום יותר מאשר בעבר ורואים זאת גם באמנות.
אין כאן סתירה כי מצד הרוח היא קרובה ומצד האדם היא רחוקה או מוכחשת. אפשר להמחיש זאת בתמונה. התמונה ממחישה את היחס בין כוחות רוחניים שליליים לבין האדם ואולם לגבי הכוחות הרוחניים החיוביים מדובר באותו עיקרון. בתמונה להקת צבועים מקיפים את טרפם בלילה חסר ירח (הצבועים משולים לכוחות הרוחניים השליליים). ככל שהצבועים חשים שהטרף שלהם נחלש, הם מתקרבים. מצד הנטרף ההתקרבות מגבירה את השפעת כוחם השלילי של הצבועים וחלק מההשפעה השלילית היא התגברות הפחד ביחד עם ההכחשה. אמנם, קיומם של הצבועים נעשה, ברובד מסויים (בתת מודע?), ברור ומוחשי יותר לנטרף מצד שני הוא לא רואה אותם בגלל החושך שהולך ומתעבה ובגלל ההכחשה והפחד.
כוחות רוחניים שליליים כמו טורפים ליליים פועלים במסווה. ההסוואה היא אמצעי הפעולה הבסיסי שלהם, אולם ככל שהנטרף נעשה עיוור כלפיהם הם נעשים נועזים ומתקרבים. בעקבות הכוחות השליליים מגיעים גם כוחות חיוביים (במידה והוזמנו) כדי להגן על הקורבן או כדי לנסות ולטהר את המקום באש וגופרית (במידה ואפסה התקווה), כי מלחמה תמידית ניטשת בין שני המחנות. באופן הזה העיוורון מביא את העולם הרוחני – שלילי כחיובי – קרוב יותר אם כי במקביל, כאמור, העיוורון הוא גם ריחוק, והשאלה מי מושפע יותר מהריחוק (הפסיכולוגי) ומי מושפע יותר מהקירבה (הממשית) תלויה בנכונות של כל אדם לכחש בנפשו (שם הפחד ההכחשה וכל השאר) ולהניח אותה לרגלי אלוהים ואז הוא יתן לו עיניים לראות.
כיצד מתבטאת הקירבה של עולם הרוח לאדם כיום? ובכן, אם מסתכלים על העולם המערבי למשל, רואים כי המלחמה הנפוצה ביותר איננה על דברים חומריים אלא היא בתוך הכרתו של האדם ובתוך נפשו, זו מלחמה פנימית יותר ופחות חיצונית.
בעבר הכוחות שליליים תקפו את התחומים הפיזיים הקשורים לחיי האדם שהיו אז תלויים יותר בכוחות הטבע, מזג האויר, מחלות ואסונות. כמובן שדרך ההשפעה החיצונית על הדברים הפיזיים שסביב האדם הכוחות השליליים השפיעו גם על ההכרה שלו. מטרת הכוחות השליליים היא להשפיע על ההכרה והתנאים החומריים הם רק אמצעי, ואולם כיום השפעה אינה עקיפה דרך התנאים החומריים, אלא היא קרובה וישירה הרבה יותר כי הכוחות הרוחניים השליליים קרובים ללב. מדוע היום זה כך יותר מאשר בעבר? כי בניגוד לעבר הכל פרוץ לגמרי. הגישה המיידית נטולת המחסומים שיש לכוחות רוחניים שליליים אל תוך הכרתו של האדם ואל לב ליבו היא מבהילה ממש. האיום נמצא ממש מעל לראשינו והמלחמה נערכת בטווחים מאד קצרים. זו מלחמה ישר על ההכרה, על הלב, לאו דווקא על ההשרדות הפיזית שלנו.
כשאנו קוראים בכתובים הצהרה כי מאמיני האמת ירדפו, שיהיה עליהם לשאת תלאות ומצוקות ולא להתכחש לאמונתם נדמה שהכוונה לרדיפות פיזיות. בעבר רדיפות אלה אכן היו פיזיות יותר, אך הרודפים כיום נוקטים בשיטות ישירות יותר. במקום הוקעה, אינקויזיציה, נידוי ומיתות משונות כדי לגרום לאדם להישבר ברוחו הם מפעילים את הלחץ על הרוח והנפש ישירות. התוצאה היא קטלנית ביותר.
מאמינים רבים לא מעריכים נכון את עוצמת המתקפה הזאת. נדמה להם כי אם הם לא נרדפים פיזית הם לא נרדפים.
ניתן להבחין בלחץ הקטלני הזה בחיי הנפש שלנו הרדופים מיני השפעות משתקות – מספיק אם נצליח לשבת בשקט עשר דקות ונתבונן בתשומת לב ובכנות במה שקורה אצלינו בראש, בתוך המחשבות, בתוך הלב. אזי נבחין בלחץ הישיר הזה בבירור. אך לא רק בתוך הראש הפרטי שלנו זה המצב אלא גם בתוך מערכות ההפעלה של משפחות, במערכות היחסים בין ההורים ובמסרים שעוברים לילדים. אפשר להבחין בכך גם במערכות החינוך – גני הילדים ובתי הספר, ניתן להבחין בכך במקומות העבודה, במה שמפעיל את ערוצי התקשורת, ברשתות החברתיות, ניתן להבחין בכך באומנות, בפוליטיקה, במערכות השלטון, אצל כוהני הדתות, אצל נביאי השקר המודרניים, נביאי הניו איידג`, בדת הגדולה שקוראים לה מדע, בעסקים ובמסחר, במקומות הבילוי ובכל מקום בעצם ללא יוצא מן הכלל. ההשפעה השלילית הישירה על הכרות האנשים בכל התחומים של החיים היא מוחלטת כמעט.
ואולם מי שעיניו הרוחניות פקוחות יכול להיות דווקא נשכר מהמצב שכן הקירבה של עולם הרוח אלינו יכולה לחשוף לעיניים סודות מפליגים שמעולם לא היו כה חשופים. המדע המודרני והאומנות העכשווית במיוחד, הם ערוצים לגמרי פרוצים לקליטת המציאות הרוחנית שסביבנו. הספרות, הקולנוע והמוזיקה, למשל מתעדים כיום מפגשים רוחניים אותנטיים קרובים מאוד ובעלי עוצמה וזה תיעוד חושפני של הפעילות הרוחנית האינטנסיבית המתרחשת ממש מעל לראשינו (או שמה בתוך הראשים) בטווחים קצרים ביותר. האומנות וגם המדע מקורם לרוב בכוחות השליליים ולכן למרות שהם חושפים תובנות רוחניות מרחיקות לכת צריך להיזהר מפניהם ומפני התובנות שהם מביאים.
אמנם אזהרה זו היא חסרת משמעות למי שאין לו כלים כדי להיזהר. מי שלא רואה את המציאות הרוחנית של הכוחות המוארים אין לו כלים ולא יכולת להיזהר מפני הכוחות השליליים והוא ייפול קורבן לטפריהם אם יזהר ואם לא, אם יבחין בפעילות השלילית ואם לא יבחין. ואולם המאמין שעיניו בראשו יכול להפיק תועלת מההתבוננות סביבו בתנאי שיזהר, דהיינו, בתנאי שידבוק באלוהים ובדברו דבקות בלתי מתפשרת. (הפוסט "מוזיקה, חושך, אור ושבת" – כאן – מתאר חוויה אומנותית של מוזיקה עכשווית, מדגים את התובנות שאפשר לדלות משם ומסביר כיצד משתמשים באומנות של חושך ובחוויות של חושך למען האור.)
לעיתים ניתן להבחין ביצירות שבהן הבנת היוצרים שלהן את העולמות הרוחניים ורמת הפירוט שבה הם יודעים לתאר עניינים רוחניים מעוררת השתאות ממש. מעניין גם לקרוא ביוגרפיות ולראות ראיונות עם אותם יוצרי סרטים, מוזיקאים וסופרים מוכשרים ולהבחין עד כמה אותם יוצרים, מחוץ לעולם היצירה שלהם, הם אנשים חסרי מושג בסיסי לגבי המציאות הרוחנית שסביבם ובתוכם וזו שמשפיעה על יצירותיהם. לפתע הם מתגלים כעיוורים אבודים ומפוחדים אף יותר מהאדם הממוצא (הם מוקפים בצבועים שקרובים מאוד ולוחשים סודות לאוזנם בעיצומו של לילה אפל כדיו וחסר ירח).
היצירות של אותם יוצרים מפליאות לתאר את העולם הרוחני של הכוחות השליליים אם כי, גם בתוך יצירותיהם, הם אינם מגלים כל הבנה על עקרונות פועלם של החיוביים ובדרך כלל הם פשוט מתעלמים מקיומם של החיוביים. (כשיצירה מתארת אדם שעוזר לאחרים או 'מציל את העולם' אין זה אומר שאותה דמות משרתת כוחות חיוביים. כאמור, בדרך כלל הדמות והיוצר שמאחוריה לא מודעים כלל לקיומם של הכוחות החיוביים).
מי שמכיר את הכוחות הרוחניים החיוביים יודע כי לימוד והבנת המציאות הרוחנית של הכוחות המוארים נעשה במקומות אחרים ובדרך אחרת (לא דרך האומנות והמדע של העולם). יחד עם זאת, מאחר והכוחות השליליים והיוצרים בהשראתם לא המציאו שום דבר וכל 'חוכמתם' היא חכמה והשראה שהם מעתיקים ממה שראו בעולם החיובי (בניגוד לבני האדם, הכוחות הרוחניים השליליים מודעים היטב לקיומם של החיוביים ומעתיקים מהם ללא הרף את תכניהם), אזי, הצלבת המידע שמתקבל מהחיוביים עם זה שמתקבל מהשליליים יכול להיות בעל ערך רב.
את הערך הזה אפשר להמחיש בדוגמא: נניח שאדם חיובי בעל כוונה טובה מתאר באוזניך מצוקה של אדם אחר שעובר התעללות ומבקש ממך להגיש לו עזרה, ונניח שאתה רוצה לעזור. המידע שקיבלת מהאדם החיובי חשוב מאוד להבנה שלך כיצד לעזור ואולם אם לאחר הפגישה תפגוש במקרה את המתעלל עצמו ותשמע אותו מתרברב באוזני חבריו ומתאר את הדברים שהוא עושה, איך הוא עושה אותם, איך מגיב הקורבן וכולי, אזי להצלבת המידע משני המקורות המנוגדים יש ערך רב להשלמת התמונה וליכולת שלך לעזור.
להקות הצבועים מעזים היום, באופן נדיר וייחודי, להתקרב לטרפם יותר מאי פעם, הם מתהלכים בגלוי, מתארים ומתרברבים במעשיהם באופן גלוי ופומבי, צריך רק להקשיב. ואולם לא רק הכוחות השליליים קרובים וגלויים כל כך אלא גם החיוביים (במידה וקראת להם לבוא), מי שעיניו הרוחניות פקוחות ויכול לשמוע את החיוביים הקרובים לאוזניו ויכול במקביל לשמוע את אותם הדברים נאמרים מצד הכוחות השלליים (כמובן שהשליליים יאמרו את הדברים תוך כדי זה שהם מעוותים ומתאימים אותם לצרכיהם. זה כמו לשמוע את אותו סיפור מיצד הקורבן ומצד המקרבן) יוצא נשכר מבחינת עומק והיקף התובנה הרוחנית שהוא עשוי לקבל.