(1290 מילים)
(שתי רשומות ברצף)
הסגידה לנעורים.
ה
העולם הזה של המאה העשרים ואחת סוגד ממש לנעורים, עור חלק, שדיים זקופים, בטון שטוחה וריבועי שרירים. הוא מקריב להם קורבנות, מכתיר וממליך אותם על חיינו. האבסורד הגדול שבסגידה זו הוא שהעולם כולו ובני האדם בתוכו צועדים לעבר הנבילה והכיליון בקצב רצחני. כל יום שעובר אנחנו פחות צעירים, פחות יפים, פחות בריאים, ואם כך, מה הטעם לסגוד לדבר אבוד מראש?
אילו הייתי מתבקש לצאת למאבק שאין בו טעם, אין בו תכלית, אין בו שום סיכוי לנצח או להשיג איזושהי תועלת מלבד אולי רגע אחד קצר של הונאה עצמית, לא הייתי יוצא למאבק הזה, לא הייתי מבזבז רגע על דבר כל כך לא כדאי. במקום זאת הייתי בוחר מטרה שיש לה איזשהו סיכוי. נדמה לי שכל אדם בר דעת היה נוהג כך. בכל זאת כולנו ממשיכים לרדוף אחר מראות התעתועים בניגוד לכל הגיון, ואז, כאשר גופנו ונפשנו מאבדים חיש מהר את נעוריהם אנחנו מרגישים מרומים, ומאחר ולא השקענו מספיק במטרות אחרות, אמיתיות, אנחנו נותרים קרחים מכאן ומכאן, מנודים ודחויים, לא רק על ידי עצמינו אלא גם בידי ההמון שממהר למקד מבטו באובייקט חולף אחר.
על מקור התפישות והערכים.
המושגים שיש לנו על טוב ורע, מכוער ויפה, מוצלח ונכון, מוכתבים בידי כוחות רוחניים. כוחות רוחניים אלה מתחלקים לשתי קבוצות בלבד: חשוכים ומוארים (אין כוחות ניטרלים). באלפי השנים האחרונות החשוכים הפכו דומיננטים על פני האדמה והם אלה שקובעים במידה רבה כיצד אנו תופשים את הטוב הנכון והיפה. זו הסיבה שבמהלך ההיסטוריה האנושית, בני אדם מכל קצווי הכדור, אף מרקעים אתניים ותרבותיים שונים לגמרי, עבדו אלילים, שהם כוחות רוחניים חשוכים.
העולם הפרימיטיבי שבטי למשל, נאיבי מבחינה מחשבתית, אך גם אנשים אלה תופשים באופן אינטואיטיבי שההצלחה, היופי, השגשוג, הטוב והרצוי נמצאים בידי כוחות רוחניים שיש לרצות. אך אילו כוחות רוחניים הם רוצים לרצות, חשוכים או מוארים? ובכן, כמעט בכל המקרים העמים הפרימיטיביים בוחרים לנסות לרצות כוחות חשוכים שנקראים גם אלילים. הם בוחרים בהם כי: א. בני אדם נוטים מטבעם לחושך ולא לאור ב. הכוחות החשוכים הונו אותם לחשוב שביכולתם להיטיב עימם והציעו להם את הדרך הקלה או הקצרה יותר (בני אדם תמיד מעדיפים את מי שמציע להם את הדרך הקלה גם כאשר ברור שמדובר בתרמית).
גם בימי קדם העמים השונים, גם העמים שפיתחו ציוויליזציות מתקדמות, בכל רחבי העולם, ניסו לרצות כוחות רוחניים אפלים על מנת שיקדמו בעבורם את מה שהם תפשו כדברים טובים, יפים, מוצלחים ונכונים. תפישתם את המושיגים האלה היתה מעט שונה מאשר כיום אם כי היא לא שונה עקרונית. העמים הקדומים לרוב שמו לעצמם כמטרות עליונות: להביא הרבה ילדים, שיהיה להם שדות מניבים, צאן ובקר רבים וכיוצא באלה, לכן האלילים הקדומים שאותם ניסו לרצות היו אלילי פריון, גשם, קציר וכולי.
כיום הערכים המובילים בנוסף לריבוי נכסים, כוח ושררה (שלא השתנו במשך השנים) הם: נעורים (ראה בפרק הקודם), 'תקינות הפוליטית' (פוליטיקלי קורקט), טישטוש המאפיינים הלאומיים, מגדריים, תרבותיים (תחת הכותרת 'שוויון' ו'שלום') ועוד. לכן האלילים המודרנים שונים במקצת בשמותיהם אך הסגידה והקורבנות שמעלים להם דומים. תיאור ותיעוד של טקס פולחני אלילי מודרני נפוץ ניתן למצוא כאן: בפוסט 'קולדפליי בבבל – נראה כמו גן עדן'.
הבדל נוסף בין העבר להיום הוא שבעבר בני אדם היו מודעים לקיומו ולנוכחותו של האליל, בעוד כיום הכוחות האליליים מעדיפים לפעול במסווה ולכן בני אדם כבר לא מודים כי 'אני סוגד לאליל כזה או אחר' אלא מסבירים את ההתמכרויות, הנטיות ההרסניות שלהם ואת ההקרבה הלא רציונלית שהם מקריבים לאליל בצורה פסיכולוגית, חברתית, תורשתית (נטיות שנמצאות בדי אן איי), ולא רוחנית.
בכל מקרה, גם כיום בני אדם מאמינים שיש בכוחם של האלילים שלהם הם סוגדים לשנות את המציאות סביבם באותם תחומים שהאליל אחראי עליהם, לשלוט בכוחות הטבע, בכוחות החברתיים, בנסיבות החיים וכולי. כאמור, האמונה הזו נמצאת אצלם יותר בתת מודע מאשר במודע, ואולי, לא מדובר על תת או על מודע אלא שבני אדם כיום, פשוט לא מודים בזה שהם עובדים אלילים ומקריבים להם קורבנות למרות שהם יודעים שכך הוא בפירוש. התוצאה של העבודה הזו היא שגם כיום יש לכוחות האליליים השפעה מרחיקת לכת על נסיבות החיים, על כוחות הטבע ועוד.
אולם פתחנו ואמרנו שהכוחות האליליים בכוחם להשפיע על תפישת הטוב, היפה, המוצלח והנכון באדם, כלומר ההשפעה שלהם היא פסיכולוגית, וכיצד הם שולטים בכוחות הטבע? האם אין השליטה בכוחות ובנסיבות פיזיות נתונה בידי חוקים פיזיולוגיים ולא פסיכולוגיים? ובכן דרך שליטה פסיכולוגית באדם לאלילים יש השפעה גם על כל התחומים הפיזיים (וכוחות טבע בתוכם) והם עושים זאת בדומה לאופן שאמני החושים יכולים לשתול במוחם של בני אדם תפישת מציאות כזו או אחרת. כאשר תפיסת המציאות של בני אדם מנותבת על ידי מניפולציות פסיכולוגיות אזי גם המציאות הפיזית או ה'טבע' משתנה בעיניהם. בנוסף, משום שהם רואים מציאות פסיכולוגית מסויימת הם משפיעים על הטבע במעשיהם. הרי הטבע ובני האדם מושפעים עמוקות זה מזה באופן הדדי.
אפילו כוחות הטבע הקלאסיים של גשם, רוח, ומזג אוויר אינם מנותקים מהעולם הפסיכולוגי האנושי כי בני האדם פועלים בעולם הפיזי ומשנים את הפיזי ואת הסביבה בהתאם לתפישות שלהם לגבי הרצוי והנכון או לגבי הלא רצוי ומשנים כך את הפיזי בעקיפין. לכן כאשר הכוחות האליליים מכתיבים תפישות וערכים, הם זוכים בהשפעה על המתרחש בעולם ובטבע, ובשל הכוח וההשפעה שכולנו תופשים באופן אינטואיטיבי שיש להם בעולם הפיזי, בני האדם יראים מפניהם או מתפתים על ידיהם (בדרך כלל הכוחות האלה מפחידים ומפתים במקביל) ואז ההשפעה הפסיכולוגית וההיפנוזה הפסיכולוגית מתחזקת, בעקבות כך יכולת ההשפעה הפיזית מתחזקת אף יותר וחוזר חלילה.
בזמנו עשיתי מחקר קטן על טקסי וודו בדרום אמריקה, שם הטקסים רווחים מאוד. מסתבר שיש לא מעט עדויות על תוצאות מרחיקות לכת בחייהם הפיזיים של אלה שהוודו כוון כלפיהם. במקומות רבים בדרום אמריקה המציאות המאגית הזו וההשפעות הפיזיות הם מציאות יומיומית מובנת מאליה גלויה וברורה לכל אדם. אולם ידוע שם בקרב המכשפים שהוודו לא 'עובד' על 'לבנים'. בתחילה הדבר נשמע תמוה, לפחות מנקודת הראות שלהם. והרי אם וודו עובד אז הוא עובד, לא? אם הוא משנה מציאות פיזית בעקבות הפעלת איזה כוחות מאגיים, האם אין מדובר בכוחות 'אמיתיים' שפועלים ב'עולם האובייקטיבי'?
אך כשחושבים על העניין לעומק, מגלים מדוע זה כך: כוחות מאגיים 'עובדים' כאשר בני האדם מאמינים להם ומשתפים איתם פעולה. אך 'לבנים' לא מאמינים בוודו, לכן אין לוודו יכולת לשנות את חייהם ואת סביבת חייהם כולל ברמה הפיזית, לרפא מחלות, לחולל מחלות וכולי (בכל אופן פעם זה היה כך, כאשר התפישות המערביות נשלטו על ידי הנצרות או היהדות שראו בתפישות הפאגניות תפישות נחותות. היום עם ירידת קרנם של הדתות המונותאיסטיות גם עובדה זו משתנה).
יחד עם זאת ה'לבנים' מאוד מאמינים בדת היופי הגופני והנעורים, הם סוגדים לזה יומיום ומקריבים לזה קורבנות רבים, לכן לאליל הזה יש בעולמם כוח אדיר, להשפיל או לרומם, להביא מחלות או לרפא, להעשיר או לרושש, לקלל או לברך. גם ה'וודו' הוא אליל כמו אליל הנעורים (אליל הוא ישות רוחנית חשוכה) ויש לו כוח לפעול במקומות שבהם הצליח לשכנע בני אדם לקבל את השפעתו ולהאמין לתפישותיו ורעיונותיו לגבי מה נכון, רצוי, יפה, מתגמל וכולי.
לסיכום: התרבות המודרנית לא שונה באופן עקרוני מהתרבויות העתיקות, התפישות שלנו לגבי הטוב והרצוי עדיין נשלטות בידי כוחות רוחניים אפלים. אנחנו עדיין מנסים לרצות אותם בכל אמצעי אפשרי, עדיין מנסים להתאים את עצמנו לתפיסת היפה, המתגמל, המיטיב והנכון בהתאם למה שהם מכתיבים, בהתאם לרוחות הנושבות בחברה ובאופנה (בכל דור האופנות משתנות).
יום אחד, בקרוב או ברחוק, בורא השמים והארץ, אדון הכוחות המוארים יחליט להתערב בנעשה בעולם באופן גלוי יותר. אז יתגלה קנה המידה שלו למה שמיטיב עם האדם וקנה המידה שלו לטוב וליפה. אז גם קנה המידה של בני האדם יושפע וישתנה בהתאם. דברים שהיום נראים שוליים יעמדו במרכז ודברים שהיום נחשבים מרכזיים יהפכו שוליים לגמרי.
התערבות בורא השמים בנעשה על הארץ אינה בהכרח דבר קל או נעים, להיפך, התערבות זו תלווה בעתיד במשבר גדול בקושי ובכאב. ייתכן שזו הסיבה מדוע בורא השמים לא ממהר להתערב (בגלוי ובאופן כוחני) והוא יעשה זאת רק לאחר שימוצו הדרכים האחרות ויכלו כל התקוות. עד אז, מי שבכל זאת רוצה, יכול לנתק את עצמו מהתפישות והערכים שהכוחות האליליים מכתיבים. לשם כך הוא צריך לעשות עבודה פנימית ולבקש את עזרת הכוחות המוארים. בדרך זו בהחלט ניתן להתנתק מתפישות הכוחות האליליים השונים. זה לא כל כך קל, גם המחיר האישי והחברתי שצריך לשלם גדול, אולם אז יוצאים לחופשי, והפרי שמשיגים הוא אמיתי ולא נמכר בידי כוחות אליליים שקרנים ומרושעים.