(525 מילים)
חסך באהבה בילדות הוא מהדברים הכואבים במיוחד. החסך הנפשי הזה לא יכול להרפא בשום דרך 'טבעית', האדם לא יכול לרפא את עצמו ואחרים לא יכולים באמת לעזור לו. אדם כזה משתוקק למשהו שהיה חסר לו ולעיתים קרובות הוא משליך את ההשתוקקות הזאת על דבר חיצוני כלשהו. לעיתים זו השתוקקות לכסף, לכוח והשפעה או השתוקקות לא בריאה לבן זוג, לעיתים האדם נופל להתמכרות איזושהי, לעיתים לדיכאון כרוני.
דוגמא להשתוקקות לא בריאה לאשה אפשר למצוא בכתובים למשל אצל דוד המלך ששנים רבות עבר בין נשים ודומה שלא מצא נחת אצל אף אחת מהן, אף עשה בגללן מעשים קשים שהצטער עליהם מרה. גם שמשון נמשך משיכה לא בריאה לנשים ומצא באמצעותן את מותו, וישנן דוגמאות רבות נוספות.
אני סבור שאין כמעט כוח בעולם שיכול לעצור אדם כואב כאשר נדמה לו שמצא איזה פתרון לכאביו גם אם הפתרון לא הגיוני. אין זה עניין רציונאלי, זהו כשל בסיסי של הנפש הכואבת אשר משבש את תפקודה. ההשתוקקות הזו היא חולנית, וגרוע מכך, היא לא ניתנת למילוי – שום דבר חיצוני לעולם לא ימלא אותה. ההשתוקקות הזו גם לא ניתנת לטשטוש או עקיפה כלשהי, לא משנה עד כמה האדם אינטליגנטי, מפותח, ערכי, מאמין וכולי. אלה הם עובדות החיים.
בחסד אלוהים יש לחפש את הפתרון האחר, את הפתרון הנכון, כי רק אלוהים יכול לרפא ולשחרר נפש כזו, רק אלוהים יכול למלא את החסר. אלוהים אכן עושה זאת בנפשו של מי שבאמת רוצה ומוכן למען זאת לכרות איתו ברית ולמלא בנאמנות את ההנחיות האישיות שאלוהים ייתן לו. לאדם שנפגע בילדותו אין פתרון אחר.
אך עד שהשינוי שאלוהים מחולל באדם שעלה על הדרך לשינוי מתגשם (לעיתים זה לוקח זמן רב ולעיתים לא, אין בכך חוקים ברורים) האם אותו אדם יכול לנהוג על פי אמונתו ועל פי ערכיו? כלפי חוץ ייתכן שכן, אך בתוך תוכו, הוא אינו נוהג על פי ההבנות הנובעות מאמונתו, אינו מסוגל. עליו להמשיך ולנסות לנהוג על פיהם כלפי חוץ וכלפי פנים להמשיך להתפלל – זהו הדבר העיקרי – להודות בחולשותיו, לסלוח לעצמו והמשיך להאמין שאלוהים יחולל בו את הנס.
במשך שנים סבלתי מדיכאון לא פשוט. ידעתי כי להיכנע לדיכאון זה חטא חמור – כי אם איני מקבל ושמח במה שאלוהים נותן לי לטוב ולרע, מזוית ראייתו של המאמין זה חוסר קבלה של אלוהים עצמו. בכל זאת במשך שנים לא הצלחתי להתגבר ואחרים לא הצליחו לעזור לי.
יום אחד, באמצע הלילה, הוא לקח ממני את מחלת הנפש ומאז הדיכאון איננו, הוא לא חזר יותר באותו האופן, משהו מהותי ביסוד הנפש שלי שהיה מעוך ופגום לבלי תקנה, נרפא באופן ניסי, באופן שורשי ויסודי, מאותו יום ולעולמי עולמים.
דוד המלך כתב באחד ממזמוריו בתהילים שהוא נולד בחטא, שהרחם ממנו בא לעולם היה פגום ואקט ההפריה היה פגום ולכן נולד פגום, חוטא. ואולם יש להודות שלא רק דוד סבל מהגורל הזה, למעשה כל בני האדם ללא יוצא מן הכלל, מאז נפילת אדם וחוה מגן עדן סובלים מכשל בסיסי עוד לפני שהם מגיחים מבטן אימם. הפגמים ברחם ובתהליך ההפריה של כולנו מביאים כשל חמור במערכות הנפשיות שלנו, כשל שתוצאתו חסכים, כאבים, קשיים, פגמים כאלה ואחרים ועוד.
כאמור, רק אלוהים יכול להציל אותנו מהמצב הבסיסי הבלתי נסבל הזה והוא יעשה זאת רק אם נכרות איתו ברית באופן שהוא קבע שיש לכרות איתו ברית ורק אם נבקש זאת, לא נרפה ונמלא את כל ההנחית שייתן לנו בדרך לריפוי.