(830 מילים)
אלוהים הוא הריבון הכל יכול אך השטן הוא השר הממונה על הארץ. הדבר דומה לקיסר הַמְמַנֶּה מושל על מדינה או איזור. המושל הממונה על העולם הזה אינו נאמן לשולחו, חותר תחתיו ועושה מה שביכולתו להכפיש ולקעקע את מעמדו (במקור אלוהים מינה את האדם להיות מושל העולם הזה והוא גם נתן לאדם סמכות לקבוע מי אדונו. אז האדם ברוב טיפשוטו העביר את הסמכות שניתנה לו לשטן תמורת נזיד עדשים שהבטיח לו).
בכל זאת ישנם כללים אשר שני הצדדים (לפי שעה) שומרים. כאשר יפסיקו לשמור וישברו את הכלים תבוא עלינו מלחמת אחרית הימים. אחד הכללים שבינתיים נשמרים קובע, בערך כך: השטן מקבל על עצמו, בינתיים, את ריבונות אלוהים עד שיצליח, אם יצליח, להוכיח שאלוהים לא ראוי למלוך, ואלוהים מקבל על עצמו, בינתיים, את ממשלו של השטן, עד שיוכיח שהשטן לא ראוי למשול. עד כמה שהבנתי משגת ההוכחה שהשטן לא ראוי למשול תבוא כאשר יוכח ללא ספק כי תפישת עולמו שגויה. תפישת השטן שמה על עצמה אצטלה של דרך 'פלורליסטית' ותפישת אלוהי השמים אומרת כי כל סוג של קיום ייתכן רק על פי דרכו של אלוהים וכל דרך אחרת לא תיתכן. זאת אומרת שאם העולם ינוהל באופן בלבדי על פי תפישת עולמו של השטן, שום קיום או מציאות לא יתכנו – כל קיום או מציאות ישמידו את עצמם ברגע שהם יווצרו. את תפישת עולמו של אלוהי השמים הבריאה הזו באה להוכיח באופן מעשי (כלומר, בעולם החומר והתהליכים בזמן). פוסט המפרט את הדרך היחידה האפשרית לקיום על פי אלוהי השמים וכיצד הוא פתר באופן ייחודי את בעית הטוב והרע, אפרסם בבלוג בעתיד הקרוב.
בינתיים, אנו, בני האדם הדרים בעולם הזה נתונים במצב בו הריבון, נקרא לו הקיסר, הוא צדיק וטוב, רב חסד ואמת, אך המושל המקומי זה המטפל בסדרי החיים בפועל הוא רשע מרושע, ממית ומעוות כל דבר בכוונה ומתוך עיקרון. כל הוראה היוצאת מפי הריבון מוציא השטן אל הפועל כלשונה, בדיוק נמרץ, אך ללא הרוח הטובה המקורית. כל דבר הוא מוציא אל הפועל כדי לעוות, מתוך רוח רעה והרסנית. בחוקים האלוהיים הוא משתמש כדי להרשיע, כדי להמית ולא כדי להרבות צדק. הוא ידגיש ויעלה על נס את חטאיו של אדם רק כדי לדרוש שיענש. בנוסף הוא יטמון לו פחים, יציג לו פיתויים על מנת שיפול בחטאים, כדי שיוכל למהר ולהוציא לפועל את חוקי העונשין בצורה האכזרית ביותר, כדי לשעבד.
אם, לדוגמא, על פי הצדק והדין האלוהי ועל פי אותה תוכנית אלוהית טובה שהריבון יודע לפרטיה, נגזר שאדם מסוים יהיה עני ויהיה במחסור לתקופה מסוימת, השטן יוציא הוראה זו לפועל בדרך הכי זדונית שניתן, במטרה לייאש לקעקע ולהרוס את רוחו של האדם העני. אם נגזר על אדם אחר שיחיה ברווחה וישגשג, גם אז השטן יוציא אל הפועל הוראה זו אך יעשה זאת כדי שהרווחה תשחית את מידות האדם המתנסה ותהיה זו רווחה ריקה, ממכרת, משעבדת, ובלתי מספקת – לעיתים קרובות, גרועה יותר ממחסור.
יש לציין כי מנקודת ראותו של השטן, אלוהי השמים הוא הרשע, הוא זה שהביא את הסבל לעולם מלכתכילה כאשר הגדיר טוב ורע. השטן ומשרתיו סבורים שכאשר יפילו את אלוהים מכסאו וישליטו את תפישת עולמם אזי הקיום יהפוך לגן עדן – קיום שכולו טוב. מכיוון שאין לי רצון בפוסט הזה לדברר את השטן, לא אכנס ואסביר בפירוט מדוע הוא חושב שתפישת עולמו נכונה ושל אלוהים מוטעית (מי שבכל זאת מעוניין להבין לעומק את תפישת עולמו של השטן ומדוע הוא חושב שהיא נכונה, שילמד על תפישת העולם של תורות המזרח ומהי תכלית הקיום מבחינתם. תפישת עולמו של השטן מקבילה לתפישה של תורות המזרח.)
מבחינתי, די לי שאני מבין מדוע תפישת עולמו של השטן היא תפישה שלא תיתכן וכיצד יש בה סתירות פנימיות שמחריבים אותה מבפנים, ודי לי שאני מבין מדוע התפישה שאלוהי השמים מביא היא הדבר היחיד שלו היתכנות מעשית (בעבר התבקשתי מספר פעמים לעמוד מול השטן כדי להראות כיצד אני מבין שתכניתו לא תיתכן ורק תכנית אלוהים תיתכן. השטן ניסה לסתור את ההגיון שבדברי ועל פי הבנתי הוא לא מצא שם סתירות. לכן על פי מיטב הבנתי הדברים שאמרתי לשטן עדיין עומדים בשמים ויעמדו שם לנצח. יש לציין כי אחד התפקידים שנועדו לבני האדם המאמינים הוא להיות שופטי המלאכים, השדים והשטן ביניהם).
כרגע אלוהים מתיר לשטן שינהל את ענייני העולם באמצעות תפישותיו המעוותות כי התנסות זו שהעולם עובר חשובה לתוכניתו האלוהית שמטרתה להביא את הטוב לעולם הזה לנצח נצחים ('העולם הזה' בהקשר של דברי פה הוא עולם החומר, כלומר הארץ), לסלק מפה את השטן ואת מה שהוא מייצג ולמשול על הארץ בעצמו (ביחד עם האדם). עתיד זה יבוא בקרוב, אם כי אף אחד לא יודע מהו `הקרוב` הזה בקנה במידה אלוהי. כמו כן הידיעה כי עתיד זה יבוא בקרוב לא תמיד מספיקה כדי לנחם את האדם הנרדף והכואב.
בכל זאת ניתן להתנחם בידיעה שכל הרע והמעוות חוברים בסופו של דבר – למרות כל פועלו של השטן – לטובת אוהבי שמו, וכן, כי הריבון מאמץ לחיקו את כל מי שכורת איתו ברית. אזי הוא שומר עליו בשבע עיניים, דואג לו, מספק את מחסור, משנה אותו ומכוון אותו כך שכל דבר בחייו ישא בסופו של דבר פרי טוב. (כפי שאני מדגיש בכל פעם שאני מציין את כריתת הברית, אדגיש גם הפעם כי את הברית עם אלוהים יש לכרות רק בדרך המדוייקת שהוא קבע לכריתת ברית אחרת הברית לא תופשת ואותו אדם לא יקבל ההגנה וההכוונה שעליהם מדובר).