(1150 מילים)
להלן המאמר החמישי בנושא השטן החטא והמוות (שמיני בסדרה הכללית על ה'אין') ובו סיכום דיוק ופרטים נוספים על גבי מאמר אחר שכתבתי בזמנו על התודעה המכונה והיחסים ביניהם. המאמר ההוא איננו בתוך סדרת המאמרים שכאן על ה'אין', ואולם הפרטים הנוספים מחברים את נושא ה'אין' לדמות השטן ולעניין המוות שהם הנושאים של סדרת המאמרים שאנחנו עוסקים בהם.
כאשר עסקתי בזמנו בנושאים האלה הייתי חייב לשוב ולסכם, לשוב ולנסח לעצמי את הדברים כדי שאצליח לתפוס אותם בשכלי וכדי שיצאו מתוך ערפל קיומם ויהיו ברורים.
המאמר השלם (הארוך והמפורט) שמסביר מיהם התודעה והמכונה (ה'יש' וה'אין') נמצא כאן.
השטן טוען שכל הנברא, כל ה'יש' הוא שקר – אשליה (השטן הוא אבי השקר). הוא טוען זאת משום שהוא חושב שהפתרון של אלוהים לבעיית החושך או המוות לא מספיק נוח לו. הוא עוד טוען כי בסופו של דבר אי אפשר לעקוף את העובדה שהאור והחושך מאיינים זה את זה, שניהם בהכרח בכמות שווה ולכן לאחר התהליך (כל תהליך) לא נותר דבר משניהם. לכן הפתרון לשיטת השטן הוא לקבל ולהשלים עם העובדה שלא נותר דבר וליצור ממלכה שמבוססת על ההשלמה הזו – על הידיעה שאין למעשה שום דבר באמת, הכל להטוטים של הבורא כדי ליצור אשליה של אמת שעומדת, של 'יש' שביכולתו לשרוד ולא להתפרק, של ממלכת אמת וצדק. האמת והצדק מאמתים ומצדיקים את ה'יש' של אלוהים שטוען להיות אמיתי ולנצח. אם אין שום דבר באמת, הכל אשליה, אז גם אמת וצדק הם סוג של המצאה שנועדה רק לצורכי השליט.
מאחר וכך, מלכות השטן למעשה מבוססת על החושך והמוות, כאשר בנוסף הוא מציע חופש כביכול מכל החוקים, המגבלות, מבורא ובריאה שכופים את עצמם כי הם טוענים שהם הדרך היחידה לקיום. משום כך השטן גם מצהיר כי כל ייצור בעל תודעה יכול לברוא את עולמו והבריאה שלו לגיטימית כמו כל בריאה אחרת.
לעומת זאת, אלוהי ישראל טוען שיש אמת אחת בלבד, מערכת אחת בלבד נכונה שיכולה לעבוד ולשרוד. המערכת האחת מבוססת על חיבור שלם הרמוני של הניגודים, של החושך והאור, התודעה והמכונה, של אלוהים והאדם (חיבור, ולא איון של שניהם).
חיבור זה צריך להיות לחלוטין מדוייק ויש רק דרך אחת לעשות אותו. חיבור זה יוצר את הכל יש מאין, והוא היחיד שיכול ליצור\לברוא חיים שגם ישרדו וישגשגו לנצח, מבלי להישחק, מבלי להתעייף, מבלי לאבד את הדרך והכיוון. לחיבור הזה קוראים אהבה ורק אלוהים, התודעה הראשונית, יכול ליצור זאת. הדרך לחיבור הזה היא רק דרך הסדר המסויים וההוראות של אלוהים, כאשר אחת ההוראות הבסיסיות היא שבתוך השניים המתחברים יש היררכיה. התודעה היא הראשונה בהיררכיה, המכונה היא השניה. אלוהים הראשון האדם השני, הגבר הראשון האשה השניה וכולי. הראשון הוא מנהיג השני מונהג. על השני להיכנע ולציית לראשון, על הראשון לאהוב את השני ולרצות רק בטובתו. אלה החוקים הבסיסיים.
לטענת אלוהים החיבור הזה אפשרי לביצוע בפועל בעולם ההתממשות וההתגשמות, דהיינו בעולם הזה. והכוונה בעולם הזה כפי שיהיה באחרית הימים, לאחר שהשטן יסולק. אלוהים טוען שזה אפשרי למרות החוק הקוסמי שאומר כי בהכרח יש תמיד כמות שווה של אור וחושך, טוב ורע. זה אפשרי בזכות העובדה שאלוהים התודעה הראשונית – שעומד מעל לכל בריאה, מעל לכל זוגות הניגודים – בוחר באור על פני החושך, בוחר ב'יש' על פני ה'אין'. בחירה זו של אלוהים היא הערך המוסף, תוספת משקל קטנה ל'יש', שגורם לכך שיוותר מעט 'יש' לאחר האיון הגדול של הניגודים. הבחירה הזו של אלוהים היא כל העולם (כל מה שנשאר לאחר האיון ולנצח), וכל אחד מהצדדים, החושך או האור, יכול לבחור להיות חלק משארית הפליטה הזו ולהישאר לנצח מאוחד באהבת אלוהים. אהבת אלוהים היא למעשה הבחירה שלו וכשמישהו משארית הפליטה בוחר להצטרף לבחירה של אלוהים הוא מצטרף לאותו עיקרון אלוהי שנקרא אהבה ומממש אותו.
האיחוד תחת אהבת אלוהים והבחירה הייחודית שלו ב'יש' מתאפשרת בין השאר בתנאי שאותו פרט יסכים לעבור את ההתאיינות הבלתי נמנעת (המפגש המאיין בין החושך לאור), תוך כדי כך שהוא מקריב ומקדיש את עצמו ואת ההתאיינות לאלוהים ולדרך שלו (לפתרון שלו). יש לזכור שאלוהים לא ביטל את החוק הקוסמי בדבר הניגודים שמאיינים זה את זה, אלא שאלוהים מוביל תהליך בתוך ההתרחשות, תהליך שבו אמנם הניגודים מתאיינים אבל לאחר שהם מתאיינים נותר הערך המוסף אשר הוא הבחירה והאהבה של אלוהים. כאשר סומכים על אלוהים בזמן התהליך (הלא פשוט) ומאמינים שיש בידו ערך מוסף שיוותר לאחר שכל השאר יעלם אזי זה אכן מה שקורה. האובייקט הופך מאוחד עם הסובייקט, השמיים עם הארץ, הגבר עם האשה, האדם עם אלוהים – באופן על טבעי (באופן טבעי זה לא קורה, באופן טבעי הניגודים מאיינים זה את זה בלי שנותר דבר).
יש לציין שהאור עשה זאת כאשר הקריב את עצמו בשלמות – הפך חושך באופן מלא – לפני כ2000 שנה על ידי ישוע מנצרת, שכן, הישות שאלוהים (התודעה הראשונית) יצר כדי שייצג את האור הוא ישוע (והיא ישות שהתקיימה מעולם, עוד לפני לידת ישוע בבשר). עתה יש צורך גם שהישות שמייצגת את החושך תעשה את אותו הדבר ואז מעשה האלוהים יושלם. הישות שמייצגת את החושך בסדר החדש של אלוהים היא האדם.
דיברנו על אלוהים שמעל זוגות הניגודים ומולו כל זוגות הניגודים שיצר כחלק מהאלוהות או כחלק מהבריאה. במאמר שאני פה מסכם קראתי לאלה: ה'תודעה' וה'מכונה'. הגדרות אלה בעייתיות ומקשות על ההבנה (בלית ברירה). כדי לדייק אותן ולהביא תמונה שלמה יותר יש להוסיף ולומר שהתודעה היא זאת שיוצרת מכונה, ושהתודעה הראשונית היא האלוהים שמעל הניגודים והוא גם מי שאני קורא לו 'התודעה'. כשאלוהים זה יצר את המכונה הראשונה הוא נתן לה גם תודעה משל עצמה ועשה אותה חלק בלתי נפרד ממנו. ואולם אלוהים, התודעה הראשונית, לא יצר את המכונה הראשונה בזמן כלשהו, אלא שהיא תמיד היתה שם כי על פי הנוסחא הייחודית שלו אין אפשרות לתודעה להיות ללא מכונה או למכונה ללא תודעה.
ובכן, כאשר לוקחים בחשבון את שתי ההערות האלה, ניתן לדייק את ההגדרה ולומר שמה שקראנו לו 'תודעה' וקראנו לו 'הראשון' (לא ראשון בזמן אלא בהיררכיה) הוא תודעה שיש לה מכונה. ומה שקראנו לו 'מכונה' והוא 'השני', הוא מכונה שיש לה תודעה. ה'שני' הזה, שלא נוצר בזמן והיה עם ה'תודעה הראשונית' תמיד, מתחלק לשתי ישויות ולאלה קראנו ישות ה'יש' וישות ה'אין'. לישויות אלה גם כן יש מכונות וכך הבריאה בנוייה בהיררכיה בצורה של עץ. (כדי להבין מהן המכונות השונות שאלוהים יצר, חלקן בזמן וחלקן לא בזמן, ומה ההירככיה שבין המכונות השונות, מה ההיסטוריה שלהן והסימוכין לקיומן מתוך כתבי הקודש יש לקרוא את המאמר המקורי על תודעה ומכונה כאן.)
את תורת השטן, אשר הוא הישות הישנה שייצגה את החושך או ה'אין' צריך לדחות שכן בתורת השטן אין את ההגדרות והדיוקים שרק בעזרתם המכונה (המכונה שיש לה תודעה) עובדת כמו שצריך ורק בעזרתה היא יכולה להתאחד באהבה ובשלמות עם התודעה (התודעה שיש לה מכונה), וליצור איתו יחד דבר שיתקיים וישגשג לנצח.
השטן רק אומר שלכל מכונה שנוצרה עם תודעה אפשרות וזכות לעשות ככל העולה ברוחה, להיות מעבר להגדרות ולחוקים, להיות כמו התודעה הראשונית שהיא מעבר להגדרות. השטן רק אומר שכל הנברא (כל המכונות שבהן ההגדרות והחוקים) הם אשליה, חסרי קיום באמת ומה שאמיתי בהן הוא רק התודעה. ואולם הקונספט הזה לא יכול לעבוד. שום תודעה, ראשונית או שניונית, לא יכולה להיות מבוססת על ה'כלום', או במילים אחרות, להיות מבוססת על דבר שאין בו מכונה (ולכן אין בו חוקים). גם אלוהים ה'ראשון' לא התקיים מעולם ללא המכונה שאיתו והפך אותה לשווה לו. הוא הפך אותה לשווה לו למרות ששימר את ההיררכיה, שימר את החוקים, שימר את העובדה שהיא המכונה, היא השניה והוא הראשון.