(710 מילים)
בעתיד יהיה טוב, אפילו טוב מאוד.
הבנה חדשה תיוולד ועל פיה כל הדברים יתיישרו.
בעתיד, העשיר ישתמש בעושרו כדי לתת למי שצריך לקבל, המוכשר ישתמש בכישרונו כדי לשרת את מי שאין לו את אותו כישרון, החכם ישתמש בחכמתו כדי לקדם את זולתו ללא כל תמורה או טובת הנאה והיפה ישתמש ביופיו כדי לשמח את רואהו ולא כדי להשיג איזו זכות לעצמו.
בעתיד דברים שיש לאנשים לא יחשבו ליתרון. קנה המידה והאופן בו יקבע ערכו של אדם לא יהיה מה שיש לו, באישיותו או ברשותו, קנה המידה יהיה רק אהבת החינם. הכסף, היופי, החכמה או הכשרון לא יהיו נחשבים כלל אלא רק במידה ונתת אותם בחינם. לכן לא תהיה חמדנות – לא יהיה בשביל מה לחמוד, אנשים ישאפו רק לגדול באהבת החינם וזו תהיה תשוקתם.
האהבה תהיה המטבע העוברת לסוחר, לא כסף וזהב. ככל שהאהבה תהיה אמיתית, טהורה, עמוקה ומאירה יותר כן תהיה נחשבת יותר, זאת בדומה לכיצד מעריכים היום יהלומים – לפי מידת הצלילות, הליטוש והגודל שלהם. לעומת זאת קסם אישי, תפקיד או עמדת כוח לא יהיו נחשקים שכן מי שיש לו את אלה יצטרך לשרת בהם את האחרים ולהוכיח שהיה ראוי לקבל מתנות שכאלה. אך העניים, הפשוטים, הענווים, הילדים, או אלה שיש להם נפש של ילד יהיו מבוקשים יותר משום שבהיותם כלי ריק הם יוכלו לשקף ביתר דיוק את גדולת הרוממות במקום את גדולת עצמם והכל ישושו לאורם הטהור.
בעתיד, המנהיגים הגדולים יהיו משרתי הכלל והמונהגים והפשוטים יהיו במרכז תשומת הלב.
בעתיד (אני לא חושב שזה יהיה עוד כל כך הרבה זמן), אנשים יעדיפו להקשיב מאשר להשמיע דברים, להגשים חלומות של אחרים מאשר את חלומותיהם שלהם. בעתיד יהיה סדר שלם, חוק אחד ודת אחת מפי הריבון העליון, עושה שמיים וארץ. לא איש הישר בעיניו יעשה אלא איש איש יעשה את הישר בעיניו של קונו.
במקום אנוכיות והתמקדות באני הפרטי תהיה התמסרות, הקרבה ונאמנות כי כך התכוון הבורא שיהיה מראש.
בעתיד לא יהיו מכונות עשויות מתכת או מעגלים אלקטרוניים. "המכונות" העתידיות יהיו עשויות לבבות אנשים. בתוך הלבבות יהיה כל כוח, כל חכמה, כל נס טכנולוגי או אחר ועל ידי שיתופי פעולה יווצרו מעין 'מכונות' אנושיות משוכללות שיוכלו לבצע כל דבר שאפשר לדמיין ואף מעבר לדמיון.
כל אדם יהיה שונה מזולתו בתכונותיו וביכולותיו, השונות בין בני אדם תועלה על נס ולכן החברה לא תשפוט אנשים לפי קנה מידה "מקובל" או אופנתי, אלא כל אדם יהיה לגביו קנה מידה אישי נפרד ודברים שהוא אמור להשלים בחייו הייחודיים רק לו. אנשים ימעטו להשוות את עצמם לאחרים, אולם הם ישוו את עצמם לריבון העליון שהוא המהות והאמת הפנימית של הכל, הוא אינסוף כל הדברים ובתוכו כל אחד יכול לראות את עצמו.
בעתיד, יקומו אנשי שם, גיבורי חייל שעוצמתם גדולה לאין שיעור משאנו מכירים היום. זה יקרה משום שהחברה תהיה מאירה ותומכת והמשפחה תהיה בית גידול מושלם לילדים שיגדלו להיות ענקים. אנשים אלה כאמור לא יהיו נחשבים יותר מהאנשים הפשוטים אלא בדיוק להיפך, אך אלה יהיו האנשים שיובילו משלחות שיצאו אל החושך החיצון כדי להאיר אותו ולהוציא משם אל האור את מה שעדיין בחושך. ענקים אלו לא יתגאו בעוצמתם ובתכונותיהם החריגות, להיפך, הם יחזרו ממסעותיהם המסוכנים, יניחו לרגלי האחרים את ההשגים והפירות שקטפו בעולמות רחוקים ויראו את עצמם קטנים ומשרתי אחרים.
בעתיד, לא ילכו לראות סרטים בקולנוע, אולם מדי פעם יראו דברים שהתרחשו בימים הקדומים, כאשר חושך כיסה את הארץ ובני האדם התענו תחת ידי השטן ומשרתיו השחורים. אז ייפול אבל כבד על הנוכחים ותהיה קינה ובכי למראה הדם הנקי שנשפך, הקורבנות חסרי האונים שכילו ימיהם ברדיפות, בכאב ובמחסור, אלה שנוצלו לרעה, הוכו, הושפלו ונאנסו. אלה שלעיתים אף איבדו את שפיות דעתם, שלחו יד בנפשם או חברו ביאושם לכוחות האויב. אז יתכנסו החכמים וינסו להבין האם יש מישהו מכל אלה שעוד ניתן להציל ואם כן, ישלחו משלחות אל החושך החיצון כדי להציל משם את מה שאפשר להציל.
ושמחה גדולה תהיה בארץ על כל חוטא שיחזור בתשובה, על כל ארץ חדשה שנכבשה אל האור, והארץ תגדל ותגדל ותחבוק עולם ומלואו. אבל שום גוף או חברה לא יתגאו בהשגים שהושגו, רק יניחו את הכל בהכנעה לרגלי האדון העליון ויודו לו על טובו. ומי שיישכח רגע, ויחשוב שמשהו מכל זה בא לו בזכות עצמו, יָראו לו את מה שהיה בימים הקדומים כאשר בני האדם לא הניחו בהכנעה את הכל לרגלי האדון, ואז הוא יראה, ילמד ויבין את הלקח הנורא של הימים הקדומים. אז הוא יבין כי כל דבר בחיי האדם תלוי ביחסו לקונו ותלוי ביחסו לחברו וכך משיגים את האהבה שהיא התכלית: ואהבת את יהוה אלוהיך, ואהבת לרעך כמוך.
תגובה אחת