(120 מילים)
כל בני האדם רוצים ללכת בדרכם. זה נכון ורצוי עד גבול מסוים. והרי אלוהים נתן לאדם סמכויות וחופש בחירה. לכן טוב שכל אדם ילך בדרכו הפרטית בתנאי אחד (גם בגן עדן היה תנאי אחד בלבד), בתנאי שהוא נאמן ללא סייג לאלוהים ולדברו. הדבר דומה לעץ אשר הוא רשאי לגדול לאיזה כיוון ובאיזה אופן שהוא חפץ ובלבד שיישאר מושרש באדמה, אחרת ימות.
גם אני רוצה להיות קשוב ולהבין את דרכו המיוחדת של כל אדם שאלוהים שולח אלי. כאשר אדע את אלוהים ואת רצונו ואבין מהי דרכו המיוחדת של כל אדם ואדם אוכל להביא תועלת. הסבלנות, הסובלנות, היכולת להמתין, לראות את הדברים מזוויות שונות, לכבד ולהוקיר את דרכו של כל אדם בתוך הגבולות הברורים שאלוהים הציב לו, זהו דבר שאין לו שיעור.