(430 מילים)
כתוב במקרא כי לא היה עניו כמשה. והרי הוא לא היה עניו רק משום שזה טוב ונחמד להיות עניו, הוא לא היה עניו כרבים אחרים שחושבים שיש להם כבר את כל המעלות ורק נותר להם עוד להיות ענווים כדי להפוך מושלמים לגמרי. משה באמת חשב שאין לו במה להתגאות, והוא כנראה חשב כך בצדק. ואם משה שהוא אחד מגדולי אנשי הרוח בכל הזמנים הבין שהוא שום דבר הרי שאנחנו על אחת כמה וכמה. רק שהוא לפחות ידע את זה.
אלוהים הוא אהבה, ולאהבה גם האדם נועד. אלוהים לא רק מדבר או מטיף לאהבה אלא הוא האהבה עצמה. לכן לא ייתכן שאלוהים חי לבדו. אלוהים הוא אחדות של אהבה וגם שמו מעיד על כך (אל ברבים). בתוך האלוהות מתרחש מעשה האהבה המקורי והאמיתי שאמור להיות גלוי ומפורסם כדי שכל אדם יוכל לקחת דוגמא ולהבין בדיוק מה משמעות האהבה. לכן אלוהים פרסם את מעשה האהבה הזה ברבים, בבריאה ובכתבי קודשו.
אהבה הרי היא חיבור של השניים כדי שיהיו שלושה זהו חיבור שבו מתרחשת זרימה הרמונית של נתינה וקבלה. יכולת נתינה\קבלה היא סוג של כניעה כלפי הנותן\מקבל, והאדם הרי נקרא להיכנע לאלוהים. לא חשוב מי מהשניים נקרא ברגע מסויים לתת או לקבל, שניים אלה – הנותן והמקבל – הם בסופו של דבר אחד. מי שנותן נתינה שלמה יקבל קבלה שלמה ומי שקיבל נקרא לתת מכול הלב את אשר הרגע קיבל.
נשים נקראות להכנע לבעליהן לתת להם את ההנהגה והסמכות. אך הגבר נקרא מיד להחזיר לאשתו את שנתנה לו על יד כך שיכבד אותה ואת צרכיה וישרת אותה. בכך גם הגבר נכנע לאשתו. גם בין הגברים או בין הנשים יש צורך להכנע לראות את השני נכבד ממך. כל חיינו אנו משרתים את הזולת בכל מיני צורות גם בלי שהחלטנו שכך טוב. הורים משרתים את ילדיהם, עובדים משרתים את מעסיקיהם, ומשרתים את המדינה בתשלומי מיסים וכולי. מלבד למשפחותינו עלינו להיכנע לסמכויות בחברה וכמובן להיכנע לאלוהים (גם מי שלא נכנע לאלוהים מרצונו ובמודע, נכנע לגורלו ושם אין לו ברירה). על ידי הכניעה והציות אנו לומדים לתת, לומדים לקבל, לומדים לאהוב.
משה רבנו היה כזה – הוא היה נאמן לאלוהים עד תום ואת העם שֵרת בלי לחשוב על עצמו. הוא לא רץ לשרת כדי לזכות באיזה פרס ולהיות חשוב בעיני עצמו או על מנת להתפרנס (על נטיית ה'מאמינים' ל'שרת' את אלוהים והזולת כדי להרוויח לעצמם, ראה כאן). כשאלוהים אמר למשה לשבת במדבר ולרעות צאן, רחוק מהעם שאותו נועד לשרת, הוא עשה זאת עד גיל 80!
מי שמוכן לתת את הכל, לתת בחינם, שלא על מנת לקבל, הוא העניו, הוא האוהב. על פי דבר אלוהים – בסופו של דבר הוא גם יקבל את הכל. אך מי באמת מוכן לעשות זאת?