(450 מילים)
התרשים מפרט שלוש קבוצות שמשרטטות אפיונים של אלוהים, את הקשרים הפנימיים ביניהם והקשר שלהם לאדם ולבריאה.
התרשים מכיל את הפסוקים: "וְעַתָּה שְׁלָשׁ אֵלֶּה תַעֲמֹדְנָה הָאֱמוּנָה וְהַתִּקְוָה וְהָאַהֲבָה, וְהַגְּדוֹלָה שֶׁבָּהֶן הִיא הָאַהֲבָה" (הברית החדשה ראשונה אל הקורינתיים י"ג 13). "אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "אֲנִי הַדֶּרֶך וְהָאֱמֶת וְהַחַיִּים" (הבשורה ליוחנן י"ד6).
– אלוהים הוא אחד וממנו נובעת כל הבריאה. האמונה התקווה והאהבה הם המרכיב הרוחני שבבריאה הנובעת מאלוהים.
– הרצון, השכל, והרגש הם המרכיבים הנפשיים בבריאה הנובעת מאלוהים והם מתחברים ומתקשרים למרכיבים הרוחניים כמתואר בתרשים (על פי תורת הפסיכולוגיה נפש האדם מורכבת מרצון שכל ורגש).
– המרכיבים הגופניים באדם מתחברים כמו כן לשלוש הקבוצות שבתרשים.
– על פי הפסוק השני אלוהים הוא הדרך האמת והחיים, זהו המרכיב הפילוסופי וגם הוא מתחבר לשלוש הקבוצות שבתרשים.
– הקבוצות מתחברות גם לשלושת הזמנים: עבר הווה ועתיד. על פי הכתובים אלוהים: היה, הווה ויבוא.
– המרכיב שקראתי לו 'מימוש על ידי: הוא הדבר המרכזי שהמאמין עושה בחייו כדי לממש את הקבוצה הרלוונטית של מאפיינים על פי התרשים.
-אלוהים הוא הרוח, האדם הוא הגשמי, הווה אומר זה שאמור להגשים (להפוך לגשמי) את אלוהים ודרכו. המימוש, הממש, ההגשמה והגשמי גם הם מאפיינים של אלוהים עצמו, שאותם העניק גם לאדם.
הערות שמבהירות את הקשר והחיבור בין הגורמים שבכל קבוצה:
* אלוהים הוא האהבה – מעבר להגדרות, מעבר לזמן, הוא ההווה, הוא יהוה. האהבה היא הלב, היא במרכז, היא החיים עצמם. האהבה עומדת במרכז הבריאה, היא מקור הבריאה והתכלית שלה. לאהוב את יהוה אלוהים בכלל הלב הנפש והמאוד בא לידי ביטוי ומתממש ביחסים. מערכות יחסים נרקמות דרך הלב, דרך אהבה ואהבת אלוהים היא המימוש האולטימטיבי של המרכיב הזה.
* האמונה מבוססת על ידיעה (לא על רגש!), על בדיקה ושקילה והסקת מסקנות בין השאר דרך הכתובים שנכתבו בעבר אבל גם דרך ניסיון העבר. הדברים אותם מצאת כי הם אמת יהיו הבסיס לאמונות שלך. האמונה היא קביעת עיקרון, מעכשיו ולעולם. העיקרון מסדר את העולם, העיקרון בורא את העולם, האמונה בוראת את העולם, יוצרת את עולמך מתוך העבר אל העתיד. כל אחד מקבל לפי מה שהוא מאמין. האמונה יסודה, בדברים שבחנת ומצאת אותם אמת. העמידה באמונה היא עמידה במה שאתה מאמין שהוא אמתי למרות נסיבות שמשתנות ומבלבלות (מטילות ספק).
* ללא תקווה אין המשך, אין עתיד. כשיש תקווה יש מוטיבציה\רצון להמשיך, התקווה מקיימת את התשוקה. ללא תקווה, התשוקה, רצון החיים מתים כמו כן. התקווה מושרשת בעתיד כפי שהאמונה מושרשת בעבר (ומסתכלת אל העתיד). הדרך והאמת הם אחים. האמת (של אלוהים) היא ההולכת בדרך (של אלוהים) מהעבר (של אלוהים) אל העתיד (של אלוהים) וכל זאת בהווה (של אלוהים) אשר הוא אהבה טהורה. רק כך יש לאדם תוחלת (תקווה).
המימוש של האהבה הזו בעתיד יהיה כאשר נחיה באינטימיות עם אלוהים תמיד, ואולם גם כיום, על ידי התקווה והשאיפה היומיומית לממש זאת אנו עושים למענו את העבודה הנדרשת.