(9450 מילים)
להלן המאמר השביעי בסדרת המאמרים על השטן החטא והמוות (העשירי בסדרה הכללית על ה'אין'). זהו המאמר המרכזי בסדרה ונועד לחשוף את פרצופו של השטן דרך תאור האמפריה האחרונה שהוא מקים על הארץ – אמפרית הברזל והחרס.
פרקים:
א': מה הוביל את ההסטוריה ע"פ נבואת דניאל ואילו בעיות באה האמפריה האחרונה לפתור?
ב': התנועה הפרוגרסיבית וכיצד היא בונה את האמפריה.
ג': היכרותי האישית עם האמפריה והשדים שמנהלים אותה.
ד': כיצד האדם על ידי זווית ראייתו הסובייקטיבית אישית תורם למלחמתו של אלוהים באמפריה?
פרק א': מה הוביל את ההסטוריה על פי נבואת דניאל ואילו בעיות באה האמפריה האחרונה לפתור?
אמפרית הברזל והחרס תהיה האמפריה האחרונה והיא ניבנת בהדרגה לאורך אלפי שנות ההסטוריה. כיום היא כבר מוצגת, קורמת עור וגידים בעולמנו המודרני ועם כינונה באופן מלא יבואו ימי אחרית הימים וביאת המשיח על פי דניאל הנביא. היום אנחנו מצויים על קו התפר, על ספו של המהלך הסופי, ולכן חובה עלינו להבין לעומק את התהליך כדי לדעת מי מעורב ובאיזו אמפריה בדיוק מדובר? מה תפקידה בתוכנית אלוהים לאחרית הימים? מה תפקידה על פי תכנית השטן ובאיזו מידה, נכון להיום, השטן מצליח בתכניותיו? האם בני האדם כאינדיבידואלים והאם החברה האנושית בכללותה באמת נשלטים באופן כה עמוק על ידיו, כפי שזה עולה מעיסוק ציבורי הולך וגובר בטענות ותאוריות שעניינן שליטת האליטות, הדיפ סטייט, ותכניות אפוקליפטיות שלהם לעתיד? ולבסוף, מה תפקיד המאמינים באלוהי ישראל בסיטואציה זו?
שאלות אלה עלו בי לאחר שכתבתי ופרסמתי מאמר שמסביר כיצד עולם הרוח מנהל את בני האדם (עולם שכולל מלאכים מורדים שנקראים שדים. לקריאת המאמר פתח כאן), שכן לאחר שהבנתי הבנה עקרונית מיהו השטן ומיהם השדים, רציתי להמשיך ולהבין איך זה בא לידי ביטוי בעולם המוכר לנו, בהיסטוריה וכולי. לאחר ששאלתי, נראה היה ששאלותיי נענות על ידי אלוהי ישראל והמאמר שכאן מבוסס על מה שהראה לי בשילוב ועל בסיס כתבי הקודש. כך אלוהים עושה תמיד: נותן לי תובנות חדשות שנראה כי לא נכתבו עדיין, אך מעגן אותן אל הכתובים.
נקודת העוגן המרכזית בכתובים לתשובות אלה נמצאת בספר דניאל, שם מובא פירוש שאלוהים נתן לדניאל לחלום שחלם המלך הפרסי נבוכדנצר. דרך החלום אלוהים פורש את ההתפתחות ההסטוריה העתידית כפי שהיא צריכה להתרחש מתקופת דניאל ועד לאמפריה האחרונה שתביא את אחרית הימים. האמפריות יקומו בזו אחר זו, תחילה אמפרית זהב, אחר כך כסף, ברזל, וברזל מעורב בחרס. נבואה זו היא מפתח להבנת התהליכים ההיסטוריים מאז ועד היום ומהיום עד לאחרית הימים.
השאלה הראשונה אם כן שנשאל בהקשר זה היא: מהו התהליך ההיסטורי שכאן מתרחש? והשניה: למה הנבואה קובעת שזה חייב להתרחש כך ולא אחרת? ובכן, לגבי השאלה השניה, תהליך הסטורי זה משקף את תוכנית השטן לנשל את אלוהים ממעמדו ולהחליף את מקומו. אלוהים מבין את דרך מחשבתו של השטן, מבין מה הוא מבקש לעשות ולכן הוא יכול לצפות את המהלכים ההסטורים שייזום כדי לממש את זה. אז אלוהים מעניק לנבוכדנצר חלום, מכשיר את דניאל לפרשו כדי שנוכל היום (מהיום ועד אחרית הימים) להבין גם אנחנו את המהלכים שסביבנו.
לגבי השאלה הראשונה על מהות התהליך: דבר ראשון שביכולתנו לראות הוא, שלא כמו היום, אמפריות בעולם העתיק היו מבוססות בעיקר על שימוש בכוח ברוטלי, חסר אבחנה, מצד השליט. שימוש כזה כדי לנכס למישהו כוח, עושר אגדתיים והשפעה כמעט מוחלטת הוא מאפיין מובהק שמעיד על שליטת השטן (מאז הנפילה בגן עדן השטן הוא שליט הארץ ולכן כל שלטון ארצי וכל אמפריה כפופים כמעט בהכרח לו). בשלב הזה אין כל כך הרבה תחכום, השטן פשוט מפתה אנשים לקבל לידיהם כוח ועושר בתנאי שישלטו מטעמו וינהלו את העניינים בהתאם לאג'נדה הבוטה, האלימה, הגלויה והחד משמעית של דיכוי שהוא מכתיב. זוהי האמפריה הראשונה שדניאל מתאר והיא משקפת לא רק את אמפרית פרס שבימי דניאל אלא רבות מאמפריות העת העתיקה. ואולם למרות הדיכוי בכוח בוטה מטעם השטן דניאל מכתיר את האמפריה הראשונה כאמפרית הזהב. מדוע?
כי השימוש בכוח ברוטלי ששימש את המנהיג בזמנו היא צורת שליטה כה יעילה מבחינה טכנית שהיא מאפשרת לשליט להתפנות גם לענייני רוח, לפילוסופיה ולמחשבה, למדע וכולי. נבוכדנצר, השליט הפרסי בתקופת דניאל, עסק בענייני רוח ואף עבר תהליך לימוד וחניכות מורכב מידיו של אלוהי ישראל (תיאור על כך יש בספר דניאל). בעקבות הלימוד נבוכדנצר נעדר מהממלכה במשך שנים ארוכות במהלכן אך אחד לא ידע להיכן נעלם, עד שבסופו של דבר שב לארמונו. ואולם למרות ההעדרות הארוכה הוא המשיך למלוך, והדבר מדגים עד כמה מלכותו היתה בטוחה ויציבה. דוגמא ידועה נוספת לשליט (רודן) של מיני אמפריה אזורית שעסק בענייני רוח היא שלמה המלך.
מלכות נבוכדנצר כונתה מלכות הזהב בגלל החכמה הרוחנית האמיתית (מטעם אלוהי ישראל) שהיתה שזורה שם למרות שהפעיל כוח ברוטלי – בין השאר, פשוט בשביל למנוע כאוס ולשמור על הסדר החברתי.
מבחינת השטן היתה בצורת שליטה זו מטעמו כמה חסרונות. החסרון הראשון, כפי שצויין, הוא שהמלכים נהנו מביטחון ויציבות כה גבוהים שהיתה להם אפשרות ופנאי לעסוק ברוח וכך לקבל חכמה גם מאלוהי ישראל (לא רק ממנו אבל גם). שנית, שליטה בכוח היא שליטה למראית עין ואיננה בסופו של דבר שליטה אמיתית. כל עריץ, גם זוטר, יודע זאת, שאם יצליח בנוסף לכוח לזכות באהבה והערכה, רק אז שליטתו בנתיניו שלמה. והרי על ידי הפעלת כוח גלוי, בוטה, וחסר הבחנה השליט הקדום היה שקוף מדי לאדם שעיניו בראשו. אדם כזה, למרות שלא ימרוד בגלל מנגנון השליטה האפקטיבי, עדיין, עמוק בליבו יודע ומסווג את השליט הרודן כלא צודק, מושחת, נהנתן, אגואיסט וכולי, ונצחון השטן איננו מלא.
בעיה שלישית שעולה בשיטת השליטה בכוח מוחלט היא שכוח הוא דבר יחסי. ברגע אחד לשליט א' יש כוח ולאחריו עולה שליט אחר שקורא עליו תיגר ועשוי לנצח אותו. כאשר השליטים והאמפריות מתחלפים באופן כזה, מלכות השטן על הארץ לא יציבה שכן האנשים ששלח בשמו לשלוט, מסתכסכים אלה עם אלה וממלכתו מפולגת.
לשטן אם כן היה צורך לשנות ולשכלל את שיטת הממשל הקדומה כדי לענות על הבעיות שתוארו והוא עשה זאת בכמה אופנים. קודם כל, לאורך אלפי שנות ההסטוריה השטן הלך וסיבך את יכולת השליטה בממלכה או באמפריה כך שלשליטים אין את השלום הפנימי הדרוש כדי לעסוק בענייני רוח והם הלכו ואיבדו את החכמה שהיא הזהב שדניאל תאר. בהתאם לכך החומרים בחלום נבוכדנצר נעשו פחותים יותר ויותר, מזהב לכסף לברזל, לחרס.
הברזל סימל את האמפריה הרומית אשר התרחקה ביותר מהעולם הרוחני והחכמה שהוא עשוי להקנות (ברזל בניגוד לזהב הוא חד קשה ופוצע. אלוהים אסר לדוגמא לבנות את בית המקדש עם כלי ברזל כדי לא לטמאו). ואולם יחד עם התככים והתסבוכות השלטוניות האינסופיות שגרמו לשליטי האמפריה הרומית לאבד את השלום הפנימי שיכול היה לאפשר עומק רוחני, האמפריה הרומית המשיכה לדבוק בשיטת השליטה בכוח ללא הבחנה ולכן היתה חזקה כברזל. יש לציין כי בהמשך השטן הלך וסיבך את חייהם לא רק של השליטים אלא של כלל הפרטים בחברה כדי שלאף אחד לא יהיה פנאי לעסוק בענייני רוח, ואת המגמה הזו רואים עד היום.
את דרך הפעולה הזו אפשר לראות לא רק בקו ההסטורי שעובר מממלכת פרס הקדומה דרך יוון ורומי עד היום, אלא גם באזורי שליטה אחרים בעולם ומה קרה שם לאורך ההסטוריה. באמפריה ההינדית למשל היה בתחילת הדרך עומק רוחני, ובהמשך היא הלכה ושקעה בבורות. כך היה גם באמפריה הפרעונית, באמפריות שקמו במסופוטמיה (שומר ואכד), באמפריה הסינית, ובאמפריות שקמו בזמנו בדרום ובצפון אמריקה. בכל אלה היתה חכמה שמקורה רוחני בתחילת דרכן (אם כי לרוב לא ישירות מאת אלוהי ישראל), אך בהמשך החכמה הלכה ונשחקה והתחלפה בכוח דיקטטורי טיפש בלבד.
הדבר הזה פתר את הבעיה הראשונה שציינו ואולם לא את השניה והשלישית. לגבי הבעיה השלישית שאומרת כי כדי לנצח צריך ערך מוסף כלשהו שיגרום לבני אדם גם לאהוב את השליט ולא רק לירוא מפניו, כבר בימי קדם השטן החל לפתח דרך פעולה נוספת שתשתלב עם הראשונה, ושם כבר מדובר על פילוסופיה, אידאולוגיה, תאולוגיה, אמונה כלשהי שבשמם שולט השליט. אלה מהווים את הערך מוסף הנחוץ ואולם עליו להיות ייחודי, כלומר לבוא מטעם השטן ולא מאלוהים. שים לב שהערך המוסף שנבוכדנצר או שלמה קיבלו ניתן להם מאלוהי ישראל ולכן הקרדיט ניתן לאלוהי ישראל ולא לשטן.
בדרך הכביכול 'רוחנית מקורית' הזו שהשטן סלל, דבר ראשון שניתן לראות הוא כי מעבר לרעיונות יש שם מרכיב היפנוטי חזק, איזה קסם שפועל באופן רגשי אינטואיטיבי ולאו דווקא שכלי והגיוני. אפשר לראות זאת בעיקר בתורות המזרח שהן ספינת הדגל של פילוסופית השטן. בנוסף למוקד המשיכה הרגשי היפנוטי יש שם גם עיוות של העובדות ושקרים ביחד עם קורטוב אמת. האמת היא מקור המשיכה החזק ביותר, המקור להתלהבות הרגשית, האקסטטית לעיתים קרובות (כי לאור ואמת יש כוח עצום). כלומר, מעבר להפעלת הכוח העיוור שזה ממאפייניו של החושך והכאוס, השטן היה זקוק למרכיב מתחום האמת והאור על מנת ליצור משיכה היפנוטית שתוביל את המהופנט לעבר העיוות.
יש להתעכב כאן רגע כדי להבין את משמעות היות השטן זקוק לערך מוסף מעבר לחושך ולכאוס (כחלק מהחושך והכאוס אני כולל גם את הפיתויים השונים שמפעיל השטן כמו פריקת יצרים בלי חשבון, או התעשרות מהירה ולא ישרה, כי הכניעה לפיתויים הללו מובילה לחושך וכאוס). המשמעות היא שחושך וכאוס אינם מספיקים לקיים מלכות, ואי אפשר לבסס קיום, חיים, חברה, רק על כך. חושך וכאוס שייכים לממלכת האין שהיא הממלכה שעליה מתבסס השטן, אך הערך המוסף נלקח מממלכת היש שהיא הממלכה עליה מתבסס אלוהי ישראל. לכן, כאשר השטן עצמו מגיע למסקנה הבלתי נמנעת שה'אין' איננו מספיק כדי לקיים ממלכה וכי עליו להשתמש במשהו מתוך ה'יש', הוא למעשה מודה בכישלונו ובחוסר ההיתכנות של דרכו.
זהו דבר מרחיק לכת והשטן, כדי לתרץ זאת וכדי להראות כאילו יש פה משהו ייחודי מקורי שלו, ערבב את האמיתות שלקח מממלכת האור עם עקרונות חושך כך שיהפכו לייצור היברידי מסוג אחר. השטן מבין שעליו להצטייר גם כצודק ולא רק כאדון ההרס והמוות, יש לו צורך להתקשט בצדק כדי שיאהבו אותו ולא רק יפחדו מפניו, למרות שצדק ואהבה אינם דברים השייכים לממלכתו.
השטן כמובן טוען בתגובה שגם אלוהים משלב בין ה'יש' וה'אין' וגם את המלכות שלו אי אפשר לקיים רק על בסיס ה'יש' בלבד. 'אני רק משלב את הניגודים באופן אחר ומשנה את הסדר ההיררכי' אומר השטן. על ידי כך הוא מנסה לסתור את טענת אלוהים שדרכו היא הדרך האחת האפשרית. אם השטן יוכיח וידגים בהצלחה שניתן להפעיל מלכות שמבוססת על סדר היררכי שונה, אזי יוכח שאלוהים טועה ומטעה והוא יאבד את מעמדו. כאמור, חלק מהמרכיבים בתורת השטן אינם שונים אלא הסדר שלהם, דרך ההצגה, המטרה והייעוד שלהם שונה. השוני העיקרי הוא שימת עיקרון ה'אין' מעל לעיקרון ה'יש', בעוד אלוהים שם את ה'יש' מעל ל'אין'. שימת ה'אין' מעל ה'יש' בהיררכיה יכול גם להצדיק את השימוש במרכיבים אשר אינם ממלכת האור, מרכיבים כשקר רצח ניצול אי צדק וכדומה. שימוש במרכיבים אלה בנוסף למרכיבי האור נעשה בהסתר. בגלוי, ממלכת השטן מתקשטת בערכים שלוקחו מה'יש'.
ובכן, דרך יחודית זו של הצגת היררכית הניגודים היא התורה שהשטן שכלל לאורך ההסטוריה ונראה שבעידן המודרני הגיעה לצורתה האחרונה, המורכבת והמשוכללת ביותר. על בסיס תורה זו השטן מקים את הממלכה/האמפריה החדשה (והאחרונה) שתיאר דניאל הנביא, ממלכה שבה ברזל וחרס מעורבבים זה בזה. הברזל מסמל את העריצות הבוטה חסרת הלב משכבר הימים שכוללת ניצול שקר ורצח (מרכיבי החושך או ה'אין'), והחרס מסמל את הצורך להכניס לשם את הערך המוסף.
ואולם הערך המוסף כאן חסר ערך כחרס, למרות שהוא מתיימר להיות. החיבור בין ה'יש' ו ה'אין' אצל השטן איננו אמיתי כי אין זה חיבור שלם הרמוני של שני הגורמים לכדי דבר מאוחד, אלא ניצול האחד לטובת השני. לעומת זאת החיבור שאלוהים עושה הוא איחוד\חיבור שלם ולכן פתרון שלם לאתגר שמציבים הניגודים. זהו חיבור באהבה ולטובת שני הצדדים, שיוצר גוף מאוחד שלו איברים שונים. זאת בשונה מהערבוב שיוצר השטן שהוא עירוב של מין שבאינו מינו – כלומר ערוב מרכיבים שלא מתחברים כפי שחרס לא מתרכב עם ברזל אלא רק מתערבב בו. תערובת זו רק מחלישה את המבנה, לא מחזקת אותו, דבר שיגרום לו לקרוס.
כיום אנחנו כבר חיים תחת שלטון אמפרית הברזל והחרס. זה עדיין לא אחרית הימים שהם שבע השנים האחרונות לפי דניאל הנביא, ואולם מלכות הברזל והחרס – שתבוא לידי ביטוי בצורה מאוד ברורה (ובוטה) בשבע השנים האחרונות לפני בוא המשיח – כבר קרמה עור וגידים ומנהלת כיום את העולם. מרכז הכוח והשליטה שלה נמצא במערב, והשליטה כאן מצד אחד היא על ידי כוח ברוטלי, לא שוויוני, לא צודק, שמוענק למיעוט פריווילגי ששולט בכל נקודות המפתח, ומצד שני על ידי אידאולוגיה (דת) שלטת. זוהי הדת הפרוגרסיבית חילונית מערבית שהשתלטה על העולם.
נקודות המפתח ומרכזי הכוח והשליטה של האמפריה החדשה הם מערכת המשפט, מערכת החינוך, מערכת הבריאות, התקשורת, העיתונות, הצבא, האינטרנט, התאגידים הגדולים ששולטים בייצור בסחר ובתחבורה, הבנקים, המפלגות הפוליטיות, האקדמיה, מכוני המחקר והפרמה, עולם הבידור והאמנות, המוזיקה ותעשיית הסרטים.
יחד עם הפעלת כוח ברוטלי כמו איומים, שוחד, שליטה במסחר ובבנקאות, ריכוזיות הכוח באופן מושחת ולא צודק, עידוד התמכרויות, שטיפת מוח, הנדסת תודעה ועוד, האמפריה החדשה, כפי שציינו, משתמשת בערך מוסף אידאולוגי\אמוני הכולל: ערכי שיוויון ודמוקרטיה, חופש הפרט, הומניזם, סוציאליזם, גלובליזם, פמיניזם, זכויות להט"ב, אנטי דת, אנטי לאומנות, איכות הסביבה וערכים נוספים שמקודמים על ידי התנועה העולמית הפרוגרסיבית ומוכרים לנו היטב.
שים לב, שכל הגופים שהזכרתי המרכזים בידם כוח עצום מפעילים אותו באופן ברוטלי כאשר הצדק האמת או חירות הפרט אינם עומדים לנגד עיניהם. יחד עם זאת ברטוריקה שלהם, הכוח הברוטלי הזה מוצנע ועטוף במילים גבוהות שמדגישות את הערכים שציינתי, ואומרות שכל כוח ושליטה שהאמפריה מרכזת הוא רק למען השלום השוויון החירות וכולי. שליטה זו באמצעות ערכים כביכול, מאפשרת לגופים הללו לשלוט ללא הפרעה, כי ה'ערכים' שציינו (הלקוחים רובם ממלכת ה'יש' או ה'אור'), מושרשים עמוק בתודעת בני האדם, אשר משוכנעים שאלה הערכים הנכונים, כך שבדרך כלל לא צריך אפילו להפעיל כוח. כי מי מבין הגופים בשירות המדינה או החברה יסתכן לסתור משהו מערכים אלה שהציבור מאמין בהם בצדק אך בלי לבדוק מי משתמש בהם באופן מעוות?
יוצא מכך שכולם מדברים בקול אחד, ובכך השטן פותר גם את בעיית פיצול הכוח שהזכרנו וגם את הצורך שהשלטון יהיה אהוב על העם. אמנם גם כיום, השליטים עצמם אינם אהובים במיוחד, ואולם השטן לא זקוק שהעם יאהב את שליטיו האנושיים אלא שיאהב אותו, וכאשר אחוז כמעט מוחלט של האוכלוסיה מאמינה באג'נדת ה'שלום' וה'שוויון' המעוותים שהשטן מכר – עד כדי כך שאחוז גבוה מאותם מאמינים ממש מאוהב ברעיונות הללו ומוכן להילחם בעבורן – אזי השטן זוכה להכרה שחשק. התנועה הפרוגרסיבית אם כן הפכה לדת לכל דבר ועניין, ואהבת ההמון את הדת הזו היא למעשה אהבה לשטן ועבודה זרה.
ואולם פתרון הבעיה השנייה והשלישית יוצרת סתירה לפתרון הבעיה הראשונה. זוהי אחת החולשות של התורה, כי עם השוויון ההומניזם וכולי, מגיע גם שגשוג כלכלי ופריצות דרך טכנולוגיות ואז לאנשים יש פנאי לעסוק ברוח. זה יוצר סתירה לצורך שהזכרנו שבני אדם יהיו טרודים ומסובכים כך שלא יעסקו ברוח (ויישארו בורים). פתרון השטן לסתירה הוא כי בני אדם יעסקו ברוח אבל ברוחניות שלו, והרוחניות שלו בנויה כך שהיא אמנם רוחנית מצד אחד אבל מטמטמת מצד שני. והרי אין הגיון מאחורי האידאולוגיה שלו ומקור המשיכה הוא רגשי אינטואיטיבי ולא מחשבה עקבית מסודרת.
את הרגשות האלה השטן מאציל באופן היפנוטי וההיפנוזה הזו היא אדירה בעוצמתה. זה מואצל בפועל על ידי שטיפת מוח והנדוס התודעה מגיל צעיר מאוד על ידי כל מוקדי הכוח שהזכרתי, אך מואצל גם ישירות, מתודעת הישות הנקראת שטן למוחם של בני האדם (זאת באופן דומה למה שאנחנו מכירים כהשפעה טלפטית או היפנוטית שגם בני אדם מסויימים מסוגלים לבצע על זולתם).
בשל השפעות אלה ניתן לראות כי האנשים היותר מוכשרים, מלומדים, רגישים, רוחניים, אידאולוגיים, הם שנופלים עמוק יותר לדת הפרוגרסבית. על ידי התבוננות באנשים אלה נוכל להבין כיצד האמפריה החדשה עובדת, שכן יש בהם שילוב מוזר ולא הגיוני של אינטלגנציה, כישרון, רגישות, יחד עם תפישת עולם חסרת הגיון. בעקבות כך התנהגות ה'אליטות' כל כך צבועה וחסרת מודעות עצמית שקל לאדם מבחוץ לראות את העיוות (וזו חולשה נוספת של אמפריית הברזל והחרס). ואולם זה יוצר בעבור השטן את האידיוטים השימושיים המושלמים שהוא צריך, שם הבורות החולשות הפחדים והכאוטיות המבולבלת מנטרלים כל אפשרות לחשיבה בהירה ועצמאית. הבעיה המיוחדת של אנשים אלה היא שהם חכמים, נאורים, מתקדמים, מוכשרים בעיני עצמם (הם באמת כאלה, אך רק בחלקים מאוד מסויימים של אישיותם) ולכן כמעט בלתי אפשרי אפילו לנסות לפקוח את עיניהם.
בעיה נוספת שיש לחסידי ה'פרוגרס' (שזה כמעט כל העולם) היא שהאמונות שלהם מבוססות על אותו הדבר הרגשי שתואר ואולם הדבר הרגשי הזה סותר את המציאות וסותר את ההגיון. הם לא רואים את הסתירות בגלל ההיפנוזה שתוארה ובגלל שלא לימדו את עצמם לחשוב בהגיון בלתי משוחד, ואולם כאשר בבלי מודע הם נתקלים ללא הרף במציאות שסותרת אותם אזי האישיות שלהם (שכמו כל אישיות חייבת קשר בריא לקרקע המציאות ולהגיון) הולכת ומתפוררת ואנשים אלה, באחוזים מבהילים, הולכים ומאבדים את שפיות דעתם, מאבדים כל קשר לעצמם או לכל דבר ממשי, שפוי, הגיוני.
תאור זה נכון בעיקר לגבי תרבות המערב ה'חילוני' פרוגרסיבי (המילה חילוני כאן בגרשיים משום שהפרוגרסביות היא לגמרי דת). לגבי האזורים במזרח הרחוק שם עוסקים בתורות המזרח (תורות המזרח המקוריות, לא הניו איידג' המערבי שתואם לתנועה הפרוגרסיבית) ולגבי המקומות שבהם מקובל האיסלאם, דעתם של האנשים משובשת כמו כן כי בתורות שלהם הערך המוסף הרבה יותר רחוק מערכי האור. אלה מראש ערכים של חושך, ואולם הם לא מתנגשים באופן כל כך אלים עם המציאות היומיומית וההגיון, ולכן ניתן לומר שבמזרח שפיות הדעת היא יותר בנמצא. במערב השטן הסתכן כשהנחיל ערכים שמקורם הברור בממלכת האור – כאמור במגביל הוא אמנם עיוות את הערכים כדי שייצרו ניגוד בינם לבין המציאות וההגיון וכך האנשים יאבדו את שפיות דעתם ויאבדו את היכולת לראות, אבל הסיכון שמישהו בכל זאת יתפקח, יראה את ערכי האור ששם, יבין מה מקורם, מה העיוות וכולי, עדיין קיים. לצד הסיכון שלקח השטן יש מבחינתו גם יתרון, כי בשל הקירבה לאמת כוח המשיכה ההיפנוטי חזק מכל מה שהיה בעבר וכך התנועה הפרוגרסיבית הופכת לאמפריה המובילה שתאחד ותנהיג את הכל.
לגבי המאמינים האותודוקסים ביהדות או בנצרות, שוב, כמו לגבי האסלאם ותורות המזרח, גם שם אין בעיה גדולה מבחינת השטן כי היהדות והנצרות היום על כל הכתות שבתוכן ללא יוצא מן הכלל, עוותו במשך הדורות עד כדי כך שאין שם מקום לרוח אלוהים האמיתית להיות.
כאמור, התרבות המערבית ה'חילונית' פרוגרסיבית יועדה על ידי השטן להיות מנהיגת העולם כולו, והמגמה היא לפורר ולבטל בהדרגה גם את היהדות, הנצרות, האסלאם ותורות המזרח הקלאסיות, לבטל את העמים והלאומים ולאחד את כל האנושות תחת רעיונות התנועה הזו. עיוות רב השנים שבוצע ביהדות והנצרות המקוריים (אשר במקורם אינם נפרדים זה מזה אלה אמונה אחת) משרת היטב את המטרה של איחוד האנושות כי רעיונות התנועה הפרוגרסיבית יכולים להתפרש כאיזשהו סוג של יהדות או נצרות. כמו כן הן יכולות להתפרש כאיזשהו סוג של אסלאם או תורות מזרח. מחוללי המהפכה הפרוגרסיבית ידגישו את העיוותים שבכל הדתות הללו, עיוותים שלמעשה השטן יצר, אבל הם יציגו זאת ככשלים בסיסיים בתורות עצמן שדורשים רפורמה (את הרפורמה הפרוגרסיבית) וכך ימשכו את כל התנועות הזרמים והדתות פנימה לאמפרית הברזל והחרס.
פרק ב': התנועה הפרוגרסיבית וכיצד היא בונה את האמפריה
בכל זאת, למרות כל מה שתואר, יש בכל הדורות מיעוט אנשים שעוסקים בתורת אלוהים האמיתית ומחוברים לרוח אלוהים האמיתית (אלה תמיד היו ותמיד יתקיימו למרות מאמצי השטן הבלתי נלאים להעלימם). אנשים אלה מכירים הכרות אישית ובלתי אמצעית, את אלוהי ישראל החי (לא זה שכתוב בספרים, גם לא בכתבי הקודש שאומרים אמת אך אין בכוחם – בכוח המילים – להציג אלוהים חי), הם אוהבים רק אותו ומעוניינים רק בדרכו, הם יודעים לזהות את תורת השטן ויודעים להסביר מדוע תורת השטן שקרית ולא תיתכן.
שים לב, שעל מנת לדעת דבר באמת עליך להיות מסוגל להסביר למה הדבר הזה נכון והדבר האחר איננו. רק להגיד, כי זה נכון משום שאלוהים אמר, לא מספיק. זה לא מספיק כי בלי הבנה מעמיקה (וכשהחוויה היא רגשית בעיקרה) מישהו יכול בקלות לשכנע אותך לעבוד אלוהים אחר שרק דומה לראשון אבל מביא תורה שונה בתכלית (אלוהים אומר דרך נביאיו שזה מה שיקרה לרבים באחרית הימים). כאשר מכירים אלוהים חי ולא רק אותיות מתות על נייר אין סכנה כזו, כי רק האלוהים החי יכול להעניק לאדם הבנה הגיונית שמעל להיפנוזת השטן (השטן חזק בהרבה מכל אדם וההיפנוזה שלו משתקת).
יש אם כן צורך בהבנה שלמה יותר של ערכי השטן ומדוע הם שקריים. את ההבנה הזו כאמור מקבלים ישירות מאלוהים, אך יש גם צורך לקבע זאת בהגיון שניתן להסביר במילים, באופן מסודר, ללא סתירות וחורים. ההבנות שאלוהים נותן אינן בדרך כלל תוצאה של התגלות שתשפיע על האדם ותסחוף אותו לכיוון מסויים, אלא שהוא נותן יכולת להתגבר על הערפל, לחשוב בהגיון אובייקטיבי, ולראות את הדברים כמו שהם. אנסה לעקוב כאן אחר ההגיון הזה ולבחון אותו באופן בלתי משוחד, ובמסגרת הנסיון לראות באופן בלתי משוחד, אשאל: האם תורת השטן באמת שקרית? במה היא שקרית? כיצד אלוהי ישראל פותר בעיות שבתורת השטן אינן פתורות? אני מעיד כאן על שאלות ששאלתי ותשובות שאלוהים נתן לי והתקבלו על דעתי לאחר בדיקה בהגיון בלתי משוחד, ואולם כאמור, את התשובות כל אחד צריך לקבל בעצמו, הוא צריך לשאול את אלוהים מה הוא אומר, את השטן מה אומר, לבחון, לנתח ואז להכריע.
ובכן, כבר שמנו לב שהערכים שהשטן כביכול צירף לאמפריה שלו אינם ערכים חדשים והם אינם שלו. אין פה שום דבר מקורי, אלא שהוגה הגאון של הרעיונות המהפכניים האלה הוא אלוהי ישראל, שגם שלח את ישוע המשיח לפני כאלפיים שנה ללמד את תורתו שבזמנו נשמעה לכולם מוזרה (כי זה היה חדש ולא היה מקובל כך לחשוב).
ישוע המשיח הוא זה שדיבר לראשונה על כך שהחזק אינו בהכרח הצודק, שאהבה היא הדבר הקובע ואהבה לא קונים בכוח, הוא זה שהתייחס באופן שוויוני לנשים (לתדהמת כולם מסביב), הוא זה שאמר שכל בני האדם שווים לפני אלוהים – העבדים ואדוניהם, היהודי והגוי – הוא זה שנטע באנשים את האמונה, את הרעיון, שגם אם עכשיו קשה, גם אם עכשיו צריכים להקריב, מה שחשוב זו איזושהי אוטופיה עתידית שתתגשם למי שמאמין (מלכות האלוהים), הוא זה שנטע בבני האדם את ערכי המוסר – עשרת הדברות – עוד בימי משה רבינו, הוא זה שדיבר במקור על הגנת הטבע והסביבה, יחס הוגן גם לבעלי החיים ועוד.
כל המרכיבים האלה הרי הם אלה המשמשים את התורה הפרוגרסיבית והם שאולים (למעשה גנובים) הישר מתורת ישוע המשיח ומתורת משה. השטן רק הלחים אותם באופן מלאכותי לתורת הכאוס והחושך שלו. תורת הכאוס והחושך בצורתה הטהורה באה לידי ביטוי באופן מובהק בתורות המזרח המקוריות שם המאמין מצווה להפסיק להבדיל בין טוב לרע, בין חושך לאור – דהיינו עליו ליצור לעצמו כאוס ערכי מוחלט, וכמו כן להשתיק את ההכרה שלו, את השיפוטיות וההגיון, עד שלא עולה בה כל גל חשיבה והיא מתמזגת עם האין הגדול – כלומר הוא מצווה להתחבר באופן מלא ל'אין' שהוא כאוס וחושך. השטן ערבב את אלה עם הערכים מתורת ישוע כאשר הוא מוציא מתוכם ומהקשרם כל התייחסות לאלוהים, מבטל את קיומו, את העובדה שבמקור הוא לימד אותם, ומבטל את העובדה שמראש הם קיימים בזכותו.
התורה הפרוגרסיבית היא בגדול תורת ישוע מנצרת כאשר היא מעוקרת מכל זיקה לאלוהים (ובכך מרוקנת לגמרי מתוכן). אז, כאשר מלחימים אותה באופן מלאכותי לתורת השטן הקלאסית שמקורה בתורות המזרח שם המלך הוא ה'אין' הגדול ושם האחידות חסרת הייחוד שבה אין עמים, אין דתות, אין הבדל בין אדם לבהמה, אין הבדל בין זכר לנקבה, בין אמת לשקר, הכל יחסי, לכל אחד האמת שלו והכל לגיטימי, אין משפחה, אין עמים, אין בעצם דבר מלבד הכלום הגדול – אז מתעוררת בבני האדם המודרניים, באופן היפנוטי רוחני על טבעי, מין יראת קודש לא קדושה, התאהבות עקשנית באותו שעטנז.
את שורשי ההתאהבות הזו ניתן לראות עוד בימי קדם, עת בני אדם בכל רחבי הגלובוס עבדו אלילים באותה התעלות נפש (כמו זו שניתן למצוא אצל חסידי הפרוגרס) שלוותה, אז כהיום, בפריקה ופריצה של כל הגבולות המוסריים. כבר אז, החיבור לכאוס נתפס כ'חופש'. אחר כך רואים את ההתאהבות הזו ביוון ורומי הקדומים, דרך הסגידה לאדם, לאסטתיקה, לחכמת האדם דרך פילוסופיה ומדע – כאשר כל אלה דברים סופיים, חלקיים, דהיינו דברים שהמוות שולט בם, אך בני אדם הופנטו להתאהב בם. עד שלבסוף הגיעה תורן של המהפכות המודרניות יותר, המהפכה התעשייתית, המהפכה הצרפתית (זכויות אדם, חופש מדת), המהפכה הפמיניסטית, המהפכה המדעית וכיוצא באלה מהפיכות, שהובילו בסופו של דבר למהפכת ההיפיס בשנות השישים והשבעים שהביאה את האקסטזה הדתית המאוהבת של מלכות הברזל והחרס לשיא.
הקסם ההיפנוטי של תנועת ההיפיס שבעקבותיה הניו איידג' (כל אלה הם חלק מאמפרית הברזל והחרס) הוא דבר שיש שוב להתעכב עליו ולבחון. עוצמת הקסם המאגי והיפנוזת ההמונים האדירה שסחפה בשנות השבעים וסוחפת הכל גם היום, היא עדות לעוצמת השטן. כאשר מתבוננים על זה מבינים עד כמה אנחנו, בני האדם, קטנים וחלשים, שכן רק בחסד אלוהים ניתן לשרש את זה. כמו כן הקסם ההיפנוטי נוכח באופן מודגש באמנות המערבית המודרנית – בעיקר במוזיקה ובתעשיית הסרטים – קשה כיום למצוא אדם ברחבי העולם שלא מושפע עמוקות משני אלה.
בנוסף, המתירנות המינית המודרנית – תעשיית הפורנו, תרבות הלבוש וכולי – משפיעים עוד מימד פסיכולוגי מהפנט שעובד על בני האדם במישור האינסטיקטיבי יצרי בסיסי שמפעיל את מנגנוני ההשרדות המובנים בנו. לתערובת הזו מוסיפים את תרבות צריכת הסמים הכוללת תרופות הרגעה או פסיכיאטריות שונות, סמים קלים וכבדים, אלכוהול ואפילו טבק. גם פה ניתן לראות עד כמה אותה השפעה היפנוטית היא חזקה ועמוקה, והרי מי שהתנסה בסמים, במיוחד הפסיכדליים הכבדים אבל גם הקלים, מכיר את עוצמת השכנוע שהסם משפיע להאמין בכל הערכים של אמפרית הברזל והחרס. אין כמעט אדם על הגלובוס כיום שלא התנסה בסמים איזשהם, שלא הושפע עמוקות מהאמנות, החינוך, התקשורת, הטרנדים העולמיים המובלים על ידי המוסדות האקדמיים האינטרנט המדיה החברתית וכולי. כל אלה בנויים במיוחד כך שיובילו לדבקות מאגית בתורת השטן.
הזכרנו את התרבות המוסלמית שמהווה מאין אופוזיציה או איום על התרבות המערבית הפרוגרסיבית. לצד האסלאם אפוזיציה זו כוללת כיום גם את סין הקומוניסטית והלוויינים שלה, רוסיה והלוויינים שלה. תפקיד החברות האלה שכביכול מתנגדות למערב ומהוות אופוזיציה לתורה הפרוגרסיבית, הוא ליצור אוייב חיצוני, אנטיתזה לפרוגרס המערבי, וזאת משום שלאוייב חיצוני יש תמיד כוח רב באיחוד השורות, בחיזוק הלהט הדתי אדאולוגי וביכולת השליטים להחיל 'תקנות חירום' שיגבילו את חרויות הפרט בכל רגע שיראו לנכון. בנוסף, אופוזיציה זו מסיטה את תשומת הלב מהאופוזיציה והאלטרנטיבה האמיתית והיא תורת אלוהי ישראל (לא היהדות הרבנית אשר כמו הנצרות והאסלאם, איננה מהווה באמת אופוזיציה).
האדם שעיניו בראשו יכול לראות שהאופוזיצית האסלאם ביחד עם המדינות הטוטליטריות הבלתי מזדהות הם אופוזיציה עלובה לתרבות המערב השלטת. כל החברות האלה נגועות בחוסר הגיון עמוק בדרך שבה הן מנוהלות, בחוסר הצדק, בחוסר יכולתן לספק לאזרחיהן לא רק רווחה חומרית, אלא גם עומק תרבותי, כוחות יצירה מתחדשים, אמנות שמתחדשת ולא רק מעתיקה את הדפוסים העתיקים, מדע מקורי, טכנולוגיה חדשה, הן אינן מסוגלות לספק חופש מידע, רמת שרותים סבירה או שוויונית, מערכת סוציאלית מתפקדת, מערכות אכיפת חוק ומשפט הוגנים וכולי.
לכן כל המערך הזה (של אופוזיציה לתנועה הפרוגרסיבית) הוא הטעיה מתוחכמת של השטן כי למרות שאלה מהווים כוח חזק מבחינה מספרית וכלכלית (מספיק חזק על מנת ליצור איום משמעותי שיגרום למערב לפחד), עדיין, המערכת בנויה כך שכל אדם שהוא מפותח מהממוצע – האנשים המלומדים, הרגישים, ה'נאורים', ה'מתקדמים', 'בעלי הערכים' – יראו בבירור שדרכי המערב טובות ונכונות יותר מאותן חברות טוטליטריות מסורתיות וכך יגדל ויואדר קרנה של תרבות המערב הפרוגרסיבית.
המערכת בנויה כך שכל אדם בכל מקום בעולם יראה גם מצד החיוב וגם מצד השלילה את יתרון אמפרית הברזל והחרס. במערב, מי שלא מספיק התאהב בה, בכל זאת ירצה לדבוק בה בגלל הפחד מהאסלם, מסין, מרוסיה ולוויניהם. ובמזרח, מי שלא מספיק התאהב ביתרונותיה הטכנולוגיים, ב'חופש' שהיא מציעה, השפע וכולי, יבין זאת בדרך השלילה, כאשר יראה את הדיכוי והמערכות שקורסות במדינות הטוטליטריות.
כשקוראים את הביוגרפיה של לנין או סטלין ורואים את המליונים הרבים שנרצחו בשל האדאולוגיה המרקסיסטית, כשמסתכלים על האידאולוגיה של ארגונים כמו דאעש ורואים את מעשיהם, אפשר אז לחשוב ששם לב ליבה של אידאולוגית השטן, אך לא כן הוא. כאמור כל אלה נוצרו כהטעיה, כאנטי תזה שנועדה בסופו של דבר למשוך את כל העולם לאמפרית הברזל והחרס והאדאולוגיה הפרוגרסיבית.
לקראת הסוף השטן יופיע על הארץ כמביא השלום וגואל האנושות מלנין, סטאלין, היטלר ודומיהם. אז, הוא גם ישווה בינם לבין המאמינים האמיתיים ותורתם ויטען שהם ואלוהיהם פשיסטים כמו היטלר, קיצוניים, גזענים, לאומנים שמפרידים בין עמים ותרבויות ומביאים מוות ומלחמות. אז אנשים ייזכרו בסטאלין ובדאעש וישתכנעו שמדובר באותה סכנה. זו הסיבה העיקרית לכך שהשטן הביא את סטאלין ודאעש לעולם. באחרית הימים אלוהים יצא להילחם בתקיפות באויביו, דרך נביאים שיקים ודרך אסונות טבע שיביא. אז יהיה עוד יותר ברור לרוב העולם שאלוהים הוא האיש הרע בסיפור והשטן הגואל. לשם השטן מוביל (אם כי הוא לא יקרא לאלוהים אלוהים ולעצמו שטן).
המטרה היא ליצור שלטון מאוחד ואחיד לכל העולם שידבר בשפה אחת וישליט בכוח היתרונות האידאולוגיים הברורים כביכול (כמו גם בכוח הזרוע הבוטה וחסרת הגבולות משכבר הימים) את עצמו על הכל. אז תתרחש אינטגרציה בין העולם המוסלמי, הנוצרי, היהודי, הבודהיסטי והחילוני פרוגרסיבי, כי לשיטתם אמור להיות ברור שהמשיח הנוצרי, המהדי המוסלמי, המשיח היהודי, הבודהה הבודהיסטי והשליט הפרוגרסיבי הם אותה דמות שאומרת בדיוק את אותו דבר, אומרת שכל בני האדם צריכים להתאחד, למחוק את ההבדלים ביניהם, למחוק את הטוב ואת הרע ולמחוק כל מחשבה שיפוטית וכל אמונה בישות שמעל לאדם, למען אחדות, שוויון, חופש, אהבה וכולי. מי שלא יתיישר עם הרעיון הוא אויב האנושות, מחרחר פירוד ומלחמה, אויב הקדמה, אויב האוטופיה ויש לנטרל את השפעתו ההרסנית בכל דרך, גם בדרך לא שיוויונית, לא 'נאורה', לא אוהבת ולא צודקת.
זוהי תורת האמפריה החדשה וזו תוכניתה, ונראה שאלוהי ישראל מניח כרגע לשטן לבנות זאת כרצונו. המטרה לשמה אלוהים מניח לזה להיבנות היא כדי שאפשר יהיה בסופו של דבר לראות ולבחון האם תורת השטן מצליחה לעמוד? האם זו תורה שתיתכן? או שהיא מיד מתפרקת ובסופו של דבר לא ישאר גם אחד נאמן לה. זאת כי היא עומדת על יסודות בלתי אפשריים, אבסורדיים, סותרים. אם אפשר יהיה לקיים ממלכה עולמית כזו עומדת ומתפקדת ולהשאיר את אלוהי ישראל בחוץ, אזי, השטן ינצח את אלוהים הבורא, יוכיח שאפשר ליצור דרך חלופית שיכולה לעמוד, דרך שבה אלוהים הבורא כלל לא נחוץ.
על ידי כינון אמפרית הברזל והחרס אחת משתי התורות תוכח כסותרת את המציאות. והרי ידוע לנו שכל מערכת שיש בתוכה סתירות, שעובדת נגד המציאות או כנגד עצמה, לא תשרוד. ניתן לראות זאת גם בעולם הטכנולוגי. מכונה שבה כשלים תכנוניים, והחלקים בו לא עובדים בהרמוניה האחד עם השני, מתנגדים, מתחככים, יוצרים בלאי ושחיקה כתוצאה מהכוחות הסותרים – הוא מכשיר שיקרוס, כלי שאין לו מקום בעולם הנצח אשר הוא העולם הרוחני שמהווה את הסיבה והאפשרות לכל השאר להתקיים.
מלכות השטן המעורבת (ברזל וחרס) ניכסה לעצמה ערכים שאינם מתישבים בהרמוניה עם תורת הכאוס והחושך, לכן החופש בתורת השטן הפרוגרסיבית הוא לא באמת חופש אלא כאוס שנותן אשליה של חופש וסופו גרוע משעבוד. השלום בתורה הזו הוא לא באמת שלום אלא מצב כפוי של אי לוחמה שמוחזק בכוח האחידות הרובוטית, לא בכוח הוורסטיליות היצירתית שמוצאת את הדרך לשלב את החומרים השונים בהרמוניה. האהבה שם איננה באמת אהבה כי אהבה אמיתית היא איחוד הרמוני של ניגודים ולא כמו בתורה הפרוגרסיבית שמאפסת את כל השונויות והופכת אותם לאותו מרק אחיד וטפל. כך אי אפשר לדבר על אהבה אלא על אוטומציה שבה הפרטים מתוכנתים באופן אחיד. והרי כל אדם יכול לבחון כך את ערכי התנועה הפרוגרסיבית ולראות ששום דבר לא נדבק שם, הכל מוחזק באופן צבוע ומלאכותי, בעזרת עיוותים ועובדות מומצאות שמולחמים יחד בעזרת היפנוזה אך אין להם היתכנות במציאות.
לכן אין שום ספק שמלכות זו לא תעמוד, וכמו הדמות בנבואת דניאל, שכפות רגליו עשויות מברזל מעורב בחרס שיקרסו כשיופעל עליהן לחץ, כך תקרוס האמפריה החדשה. כשכפות הרגליים יתפוררו הדמות שמעליהן תקרוס ותהיה לאבק שיעלם כלא היה מעולם. הדמות מסמלת את ההסטוריה האנושית, הסטוריה שמשקפת את ממלכת השטן שעלתה עם נפילת האדם בגן עדן, ראשה זהב (מלכות פרס), חזה כסף (מלכות יוון) וכולי.
כפות הרגליים בגוף האדם מסמלות את הצורך בעוגן ובקשר למציאות (לאדמה) ברמה הבסיסית ביותר. כאשר כפות הרגליים קורסות זה משום שהקשר וההלימה של אותו אדם לדברים הבסיסיים בקיום, איננו קיים או חסר. אמפריה שמבוססת על עיוות ושקר היא בוודאי דבר שחסר חיבור לקרקע המציאות, היא דבר שאין לו היתכנות.
פרק ג': הכרותי האישית עם האמפריה והשדים שמנהלים אותה
עד כאן התשובה לשאלה, האם אמפרית הברזל והחרס יכולה לעמוד, מהזווית הפילוסופית והתאולוגית. יחד עם זאת היה לי חשוב גם לבחון את השאלה מזווית החוויה האישית שהיא זווית סוביקטיבית, אבל יש לה משקל. יש לה משקל כי הקדשתי שנים לבחינת הנושא מתוך רצון להגיע לחקר האמת. התבוננתי למשל באנשים שמובילים את המהפיכה הפרוגרסיבית ודרכם התבוננתי על הכוחות הרוחניים שעומדים מאחורי זה. ניסיתי לשכלל ולחדד את יכולת ההבחנה שלי כדי לא לפספס שום פרט. והסיכום או המסקנה שלי היא כי הכוחות הרוחניים שמאחורי אנשי התנועה הפרוגרסיבית (בקיצור אני קורא להם שדים) הם אפלים תמיד, מאוד 'לא נחמדים', אין בהם אור, אהבה, חופש או שלום אלא ההיפך. זאת למרות שהתנועה הפרוגרסיבית או תנועת ההיפיס או הניו איידג' (אלה הבונים את האמפריה החדשה) מדברים ללא הרף על אור, אהבה, שלום וכולי.
ובכן גם על פי נסיוני הפרטי סובייקטיבי ויכולת האבחנה שלי, לא רק על פי כתבי הקודש כנבואת דניאל ונבואות נוספות, אני רואה כי העומדים מאחורי התורה הפרוגרסיבית והגופים בחברה שתומכים בה, הם שדים שמפעיל השטן. אך מי הם השדים הללו? מה טבעם ואילו איכויות יש להם? שוב, אני יכול להשיב על שאלות אלה גם מנקודת ראות חוויותי הסובייקטיביות.
ובכן, מעבר להיכרות עם אינספור השדים שאני מוצא צמודים לאינספור בני האדם שמתהלכים על פני כדור הארץ, הכרתי בעבר שדים עוד הרבה פחות נחמדים. אלה היו האינקוויזיטורים שלי שפעלו בי במשך שנים. בנוסף לאלה הכרתי גם שדים אחרים, השדים בדרגות הגבוהות שמחוללים את אשליית הקסם של אמפרית הברזל והחרס. הכרתי אותם אישית כי במשך שנים תרגלתי את תורות המזרח כזן בודהיסט, ושם, מה שמשך אותי הוא אותו קסם שקשור ישירות לאותן ישויות רוחניות גבוהות. התנסיתי באותן חוויות של התלהבות אמונית אדאולוגית, אותה הבטחה מרגשת לחירות, למפגש עם משהו רחב ואינסופי, ההבטחה להרמוניה ושלום שמתוכם נולדת האהבה הגדולה שהיא מקור כל הדברים. ואולם ככל שהתמדתי לנסות להבין לעומק את הגיון התורה שמאחורי החוויות האלה הבנתי שמדובר באשליה ולכן אני גם מכנה זאת היפנוזה.
לקח לי גם זמן רב להבין שהשדים שברמות הגבוהות, שמקדמים אידאולוגיה של 'שלום' 'אהבה' וכולי שייכים בעצם לאותו אדון ולאותה מערכת כמו אלה שבילו את כל זמנם ומרצם בלענות אותי עינויים קשים. בשתי הקבוצות המטרה הסופית של פעילותם היא מוות ולכן הם גם שייכים לאותו אדון.
אצל השדים האידאולוגים, החירות שיש שם כביכול איננה באמת חירות אלא כניעה לחולשות, לחושך ולכאוס ואז, את המקום הזה של כאוס (שהוא מוות) אפשר לפרש גם כמקום של חופש. זהו חופש מכל חוק, מכל מחוייבות, מכל אחריות, שמוביל בהכרח להתמכרות ושיעבוד לחולשות. שדים אלה מציירים את השקט כמקום של שלמות ושלום, אך לא מציינים שהשקט שמדובר עליו ואותו אפשר לפרש כשלום (אני מדבר על תרגילי המדיטציה, השקטת ההכרה וחיי הפרישות שאינם כשלעצמם דבר רע אלא שמאחוריהם מטרות ואדאולוגיות רעות) הוא שקט שמתוך הדבר הריק ולא מתוך הדבר המלא. הריק הזה שהם מציירים הוא למעשה מוות ושם יש כאילו שקט וכביכול שלום.
זאת לעומת אלוהי ישראל שהשקט והשלום אצלו מסומלים בשבת. בשבת אכן יש שקט ושלום (ואפשר ואף רצוי להשתמש שם בטכניקות של מדיטציה, התבוננות, השקטת ההכרה וחיי פרישות לזמן קצוב) אבל דברים אלה מגיעים לאחר ששת ימי מעשה למען ה'יש' ולמען ה'טוב'. כמו אצל אלוהים בבריאת העולם, לאחר שעובדים מקבלים את הפרי, כי הפרי הוא תוצאה של עבודה ומעשים ולא תוצאה של פאסיביות שלא יכול להיות לה שום פרי. כשעושים מעשים והמעשים טובים כמו מעשי אלוהים בששת ימי הבריאה, אזי השבת מביאה את השלום האמיתי, הנצחי והבלתי נגוע, וכך העבודה והמנוחה משולבים בהרמוניה כמו ה'יש' וה'אין', השמים והארץ, ואלה מזינים ומשלימים זה את זה.
הכוחות הרוחניים המתנגדים (השדים) מציירים כי מתוך השקט והשלום צומחת אהבה גדולה ואכן, מתוך השקט והשלום האמיתיים (שבאים לאחר ששת ימי מעשה אמיתי) צומחת האהבה הגדולה שהיא התכלית והמקור והאמת שמאחורי הדברים. ואולם כפי שהשקט והשלום אינם יכולים באמת להתקיים בארץ הכלום והוואקום הפאסיבי פרזיטי – שם אין מעשים, אין טוב ואין רע כי הכל לדעתם אשליה, או שהכל יחסי כמו בעולם הפרוגרסיבי, הכל שווה, הכל סובייקטיבי – כך גם אהבה לא תוכל להתקיים שם (ואיך זה פתאום שה'אהבה' או ה'תודעה הקוסמית' מסווגים כאמת עליונה אם הכל אשליה והכל סובייקטיבי?). לכן מדובר במילים ריקות, בהבטחות שוא, בהיפנוזה שמבטיחה כביכול דרך קלה ונעימה (אין ששת ימי עבודה) לקבלת דבר שכל אדם בעמקי ליבו כמה אליו.
נסיון זה בתורות המזרח, בו העמקתי שנים, חשף בפני את מנהיגי השדים ברמות הגבוהות, המתהדרים בערכים גבוהים כביכול ומפעילים על בני אדם כוח משיכה אדיר, אך בסופו של דבר ראיתי את פרצופם האמיתי אשר הוא כפרצופו של אותו נוכל המנסה למכור מוצר נחות על ידי עטיפתו במילים יפות. בסופו של דבר, מה שמסגיר את הנוכלים (ואת מנהיגי השדים) הוא העובדה שאין להם יכולת לפרוט לפרטים קונקרטיים את הדבר הכללי פנטסטי שהם מציעים.
שים לב שאיש המכירות הנוכל לא יאפשר לבחון את המוצר בצורה מפורטת כדי להבין איך הוא בפועל עובד, מה המקור שלו, מאילו חומרים הוא בנוי וכולי. הוא ימנע מלהשוות את המוצר למוצרים טובים באמת (רק לנחותים), לא יגלה דבר מנקודות התורפה אלא בעיקר ינהל מתקפה רגשית מתמדת שבה יהלל את המוצר, יבטיח הבטחות חסרות בסיס וינסה לזהות ולהשתמש בחולשות והתשוקות הנסתרות שזיהה אצלך. ובמילים אחרות הנוכל לא ירצה שתשתמש בהגיון אלא ברגש שלך ובחולשות שהוא דואג לתמרן.
גם באידאולוגיה האוטופית של השדים, לאחר שמסננים את המילים היפות ומשאירים את הדבר עצמו, מה שנשאר הוא הריק הממוצע והאחיד המוכר (מתורות המזרח), האין הגדול שעטוף במילים שאין להן כיסוי. מילים כמו כמו חופש, אור, מקור הכל, מקור האהבה, תודעה אינסופית, טהורה וכולי.
דרך נוספת שבה אני מתוודע באופן אישי לשדים ודרכם לאמפרית הברזל והחרס היא דרך האינטרנט והפרסומים הרבים על מפגשי בני אדם עם כוחות רוחניים וגם עם חייזרים. אם כי יש להפריד בין השניים, בין הכוחות הרוחניים שנקראים שדים לבין חייזרים, שכן טבעם של שני אלה שונה.
חייזרים הם שדים שלובשים גוף חומרי. מדובר כנראה בגזעים היברידיים שנוצרו מזיווג בני אדם עם שדים. העובדה שזיווגים כאלה התרחשו בעבר ומתרחשים בהווה הרי מובאת בכתבי הקודש. החייזרים משמשים כחוליה המקשרת בין בני אדם לבין השטן ובין בני האדם לשדים חסרי הגוף החומרי. הגזעים החייזריים שכל אחד מהם נועד למשימה ספציפית, מחזיקים ביכולות על טבעיות, בטכנולוגיה מתקדמת, ביכולות טלפטיות היפנוטיות וכיוצא באלה, ותפקידם ליצור את הקשר עם אותם בודדים שנבחרו על ידי השטן, כדי שימשיכו להשפיע ולהשליט את תורת אמפרית הברזל והחרס על בני אדם נוספים שינהלו ויהיו אנשי מפתח במרכזי הכוח בחברה האנושית. ההיררכיה, אם כן, הנהוגה באמפריה היא זו, מהגבוה לנמוך: 1.השטן, 2.השדים הבכירים חסרי הגוף החומרי, 3.השדים הזוטרים והחייזרים בעלי הגוף 4.הבודדים מבין בני האדם שמנהלים קשר ישיר ורציף עם השדים והחייזרים 5.אנשי המפתח בחברה שמנהלים את הגופים ששולטים בתחומי החיים השונים והם ממודרים מלדעת את כל מה שמתרחש מעל ראשיהם ויודעים רק את אותם דברים הנחוצים כדי לפתות או להפחיד אותם 6.המון העם הפשוט שממודר לחלוטין מלדעת אמת כלשהי על אמפרית הברזל והחרס אך משמש בעבורם משאב בלתי מתקלה לניצול.
לגבי אותם אנשים בודדים שמכירים את החייזרים אישית, (הכוונה לאלה שהשדים מנהלים איתם קשר, לא אלה שמכירים אותם כי אלוהי ישראל חשף את פרצופם בפניהם על מנת שימנעו מהקשר) הפיתוי לגביהם הוא בדרך כלל לזכות בכבוד, עושר, כוח, נשים, יכולות אישיות על טבעיות. האיום לצד הפיתוי הוא: לאחר שכרתת ברית עם השטן אתה לא יכול לצאת, אם תפסיק לשתף פעולה תמות ביסורים ותראה את יקירך מתים.
לגבי הגופים המהווים מוקדי השפעה עולמיים: בפוליטיקה, בחינוך, בבריאות, בתקשורת, באקדמיה, באמנות, הפיתוי הוא: תקבלו מהחייזרים טכנולוגיות מתקדמות, כוחות, קשרים עם שאר הגופים העולמיים, אנחנו יכולים לסדר כל דבר בעבורכם אם תשתפו פעולה. אם לא תשתפו פעולה העולם ייפול למלחמה עולמית, ארועים אפוקליפטיים יתרחשו, שינויי אקלים, מגיפות, המפעל שלכם יקרוס, המדינה תקרוס וכולי.
החייזרים ללא ספק קיימים והם מושכים בחוטים. לא רק כתבי הקודש מעידים על כך אלא גם אלפי עדויות. ניתן למצוא את אלה באינטרנט ובספרים ולא ניתן לבטל את כולם.
יחד עם זאת אינני אומר שכל העדויות הללו או אפילו רובן נכונות ומהימנות, יותר נכון יהיה לומר כי כמעט בכל המקרים העדויות אינן מדייקות או ממש שקריות. הסיבה לכל כך הרבה דיסאינפורמציה בנושא היא שהחייזרים ומנהיגיהם מכניסים בכוונה למערכת אינספור סיפורים מומצאים או שאמינותם בספק או שהאדם שחווה אותם מתפתה להגזים או למנף לצורך תועלת אישית, או שהוא מאויים, מסתתר, מפחד ולכן עדותו מעוותת. יחד עם זאת עצם זה שיש כל כך הרבה דיסאינפורמציה מראה שיש כאן מישהו שפועל כדי לטשטש את העקבות ולעוות את האמת.
נשאלת השאלה, אם רבים (או אף הרוב מוחלט) מהעדויות הוא שקרי או מעוות כיצד אנו יכולים להסיק מסקנות אמיתיות מהם? ובכן, קודם כל ידוע כי בד"כ יש בשקרים גם מידה של אמת. כאשר בני אדם מסגירים את האמת בזמן שהם משקרים, הם עושים זאת לעיתים במודע וברוב המקרים בלי שהתכוונו לזה. אצל שדים וחייזרים שהם ישויות מתוחכמות בהרבה מבני אדם, הדבר נעשה במודע, מתוך אותו צורך שהזכרנו לערבב את השקר באמת. ואולם ניתן לחלץ את האמת מתוך השקרים. חילוץ כזה הוא כמובן לא כוונת השדים, ואולם כפי שציינתי, בטכניקה זו של עירוב אמת בשקר יש סיכונים ואלה מובנים בתוך ממלכת הברזל והחרס, והם גם נקודת החולשה שלה – אחד הדברים שיביאו לחורבנה.
כדאי לשים לב שממש בכל העדויות על מפגשי חייזרים, גם אלה שחשודות בהטעיה מרובה או מועטה, וגם כאשר מי שמספר את עדותו מרעיף מילים טובות וחיוביות על החייזרים שפגש, החייזרים מתגלים כיצורים שכופים את עצמם ורצונם. תמיד מדובר באיזה סוג של חטיפה, או כאשר נשללת מהאדם יכולת התגובה, או שמופעל עליו לחץ פסיכולוגי כבד. ברוב המקרים האדם מאבד את הזיכרון לגבי האירוע ונזקק לשנים או עזרת מומחים כדי לשחזר. החייזרים בדרך כלל מבצעים פעולות פולשניות בלי לבקש רשות, בלי להסביר, ובמקרים הבודדים שבהם הם מסבירים ההסבר מלא בחורים וברור שיש שאלות שלעולם לא יזכו לתשובה מסודרת. המסקנה הברורה מתוך אלפי עדויות אלה היא שאלה לא יצורים חיוביים.
החייזרים גם אינם יצורים תקשורתיים וממעטים לענות על שאלות. במקרים המועטים בהם הם כן מנסים להציג מראית עיין של תקשורת פתוחה, כל האירוע נראה כהעמדת פנים והצגה מתוכננת מראש. הם יבחרו מראש ובקפידה את אלה שאיתם ידברו, לא יענו על כל השאלות אלא על אלה שהוכנו על ידם ונועדו להינדוס תודעה ושטיפת מוח. שאלות פלוס תשובות וחוויות רבות הם פשוט נוטעים בראשי האנשים שביקרו אצלם באופן טלפטי והיפנוטי. את אלה הם עושים גם בעזרת הרדמה, מחיקת הזיכרון, התערבות בפעילות המוח ובמערכות הגוף השונות.
ניתן לראות למשל כי אחת השאלות שכמעט לעולם לא נשאלת היא: האם יש אלוהים ואם יש מיהו? כל אחד מוזמן לעשות מחקר לרוחב האינטרנט ולבדוק האם החייזרים בכלל מאפשרים או עונים ברגיל על שאלות ובמקרים שהם כן עונים, האם נשאלו שאלות כגון אלה? אני מצאתי, מתוך המחקר שעשיתי, שהיו מספר בודד של פעמים שבהן הם נשאלו שאלות מסוג זה, ובמאה אחוד של המקרים הם התחמקו מלענות. פעם אחת בלבד שמעתי עדות על כך שנשאלו בפירוש האם יש אלוהים והם ענו שזה לא מסמכותם לענות.
מפגש נפוץ של בני אדם עם חייזרים הוא מפגש עם גזע חייזרים נמוכי קומה אפורים (GRAYS). בכל העדויות מצויין שהאפורים לא מתקשרים ואולם בדרך כלל יש שם גזע נוסף גבוה יותר שיוצרים איזושהי תקשורת. החייזרים הגבוהים מזכירים בבירור את מחלקת יחסי הציבור והתדמית של איזו חברה שמבצעת פשעים נגד האנושות ומעסיקה 'מומחי תקשורת' שיפזרו מסך עשן. אנשי התדמית הללו פתטיים, מגוחכים, לחלוטין לא משכנעים.
ערוץ אינפורמציה נוסף שיכול לשפוך אור על פעילות השדים בעלי הגוף (חייזרים) על פני כדור הארץ לאורך הדורות, הוא ההסטוריה הכתובה וזו המועברת מדור לדור על ידי עמים ותרבויות מכל רחבי הכדור. עמים ותרבויות אלה מעידים על גזעים שונים של 'אלים' שירדו מהשמים ופגשו אותם פיזית, על מנת להנחות אותם, להעניק להם טכנולוגיות מתקדמות וכולי. על פי עדויות אלה, המפגשים עם ה'אלים' הם שיצרו את הדתות והפולחנים שלהם, את ההסטוריה שלהם ואפילו (כך נטען לעיתים קרובות) שהם יצרו אותם באופן פיזי, על ידי מניפולציות גנטיות.
על ידי בדיקת הסיפורים המיתולוגיים השונים, טיב ומהות הפרקטיקות שנוצרו לעבודה ולפולחן, האדאולוגיה שמקודמת מאחורי הדברים, תאורי המפגשים הקדומים וכולי, ניתן לראות ולהבין, מי הם ה'אלים' האלה. כך אנחנו מצליבים את המידע מתוך הסיפורים המיתולוגיים אל המידע שקיבלנו מכתבי הקודש ואל המידע מעדויות האנשים על מפגשים עם חייזרים ורואים היכן הסיפורים תואמים או משלימים. כך, כמו שעושים כשמפענחים מקרי פשע, שואבים מידע מהעדים השונים, ואז, תוך השוואת העדויות וניתוח המניע של כל אחד מהם כדי להבין היכן הוא משקר והיכן הוא מערבב לתוך השקר פרט אותנטי, ניתן לבנות קלסתרון שלם של האירוע שחוקרים.
כך ניתן להבין שהחייזרים פועלים כיד הפיזית המבצעת שיש לשדים בין בני האדם. כאמור, הם כמעט ולא מתקשרים כי אין להם את הקישורים לכך ולכן הם מעוניינים בקשר ענייני ועסקי עם כמה שפחות אנשים כדי לא להיחשף. הם יבחרו בקפידה את אנשי הקשר שלהם, ואלה יהיו ספורים, כאשר רוב המנהיגים הפוליטיים, ראשי התאגידים, ראשי הארגונים הרוחניים, האמנים הבכירים וכולי לא מכירים אותם אישית, בטח לא לעומק, וגם אם היו מפגשים ישירים הם ספורים ומעורפלים.
יחד עם זאת חייזרים חושפים עצמם ללא מעט אנשים פשוטים מהשורה ומטרות ההחשפויות הן שתיים: הראשונה היא פרקטית, הם זקוקים לבני אדם כדי לחקור ולהבין כיצד אפשר להשפיע עליהם, להפנט, ליצור או למחוק זיכרונות, לשנות מצב תודעה, זווית ראיה, להתערב בכימיה והביולוגיה של המוח, של מערכת החיסון, של מערכת המינית והגנטית כדי להעמיק את שליטתם וכדי לקדם את תוכנית יצירת הגזעים ההיברידיים שלהם, למצוא נשים פונדקאיות שילדו יצורים היברידיים.
בנוסף, כנראה שגזעים חייזריים שונים גם זקוקים לרקמות וחומרים ביולוגיים כדי לשרוד פיזית. החייזרים לא עושים את כל אלה עם המנהיגים האמנים וראשי התאגידים שאיתם הם עושים עסקים כדי לא ליצור אצלם התנגדות מיותרת אליהם, הם עושים זאת עם אנשים פשוטים שנמצאו מתאימים. המתאימים הם אלה שיש במשפחתם הסטוריה להחשפויות והסטוריה של קבלה וכניעה לחייזרים. בנוסף החייזרים דואגים לסתור ולבלבל את עדויות אותם אנשים שכן מעזים לספר מה עבר עליהם ודואגים לגרום לאנשים מסויימים שלא פגשו כלל להתבלבל ולדמיין כאילו פגשו, או לגרום להם להמציא סיפור שלא היה מתוך רצון לזכות בתשומת לב או פרסום. העדויות השקריות עוזרות לטשטש את עקבות האמתיות ולגרום לאנשים לחשוב שהכל מומצא או מדומיין. שים לב בנוסף, שהעדויות מכל הסוגים לא מגובות בצילומים ברורים או הקלטות קול כי החייזרים שולטים בדברים הטכנולוגיים, בחשמל באלקטרוניקה וכולי.
זהו לגבי החייזרים שכאמור הם סוג מסויים של חיילי אוייב. מלבדם יש גם שלל עדויות של אנשים שטוענים שפגשו כוחות רוחניים עליונים. כאמור הכוחות הרוחניים (שדים ללא גוף פיזי) שונים בתכלית מהחייזרים. כאן נפוץ לשמוע על אנשים הטוענים שכביכול פגשו את אלוהים, מלאכים או את המשיח. גם כאן יש המוני עדויות שקריות ומעוותות כמו עם החייזרים, ואולם בניגוד לחייזרים, כאן יש שפע של אינטרקציה ותקשורת, מענה על כל השאלות כולל על שאלות שלא נשאלות. בניגוד למפגשי החייזרים יש כאן חיבור רגשי עמוק, תיאורים על אור, אהבה, ריפוי, שינוי חיובי שעובר על המתנסים וכולי.
מכאן ברור כי לשדים ברמות הגבוהות יש יכולות שלחייזרים אין. החייזרים הם באופן ברור יצורים 'לא נחמדים', חסרי לב, נצלניים, מאיימים וכולי. הם לא מפותחים במיוחד רוחנית אבל מפותחים מאוד ביכולת החשיבה הטכנולוגית וביכולת ההפעלה של יכולות שלנו נראות כעל טבעיות. אינני אומר בזאת שהשדים ברמות הגבוהות הם כן נחמדים בעלי לב וכולי. הם גרועים מהחייזרים מבחינות אלה ואולם יש להם יכולות רוחניות מפותחות ויכולת להתחפש למלאכים של אור, זאת על מנת לקדם את ערכי אמפרית הברזל והחרס שמבוססת גם על ערכים שיובאו מממלכת האור.
ההבדל בין חייזר לשד ברמה הגבוהה, מבחינת יכולות וכוחות רוחניים, מזכיר את ההבדל בין אדם ומלאך. האדם מוגבל מבחינת יכולת רוחנית ולמלאך יכולות רוחניות מרחיקות לכת. יחד עם זאת ההשוואה לא מדוייקת כי עקרונות רוחניים רבים לא זרים לחייזרים ויש להם יכולת להשתמש בכוחות רוחניים או מנטליים גבוהים. בכל זאת המפגש עם חייזר מזכיר מפגש עם מחשב או רובוט בעל אינטליגנציה מלאכותית גבוהה (AI), וזאת בניגוד לבני אדם שלמרות המוגבלות שלהם ניתנה להם יכולת להרגיש, לאהוב, להפעיל מוסר ומצפון – החייזרים חסרים יכולות אלה. החייזר יכול להרשים בן אדם כמו שמטוס קרב למשל יכול להרשים. מטוס קרב הוא מכונה רבת עוצמה עם יכולות טכניות גבוהות בהרבה משל כל אדם אבל הוא חסר כל יכולת להרגיש וחסר יכולת לחשוב מעבר למה שתיכנתו אותו. כך גם החייזר שהוא מין מכונה אם כי בעלת תודעה.
בניגוד לחייזרים (שאמנם לוקחים את שבוייהם לתוך איזו מציאות מקבילה, אך כזו שעדיין נמצאת במישור הארצי), המפגשים עם השדים ברמות הגבוהות נעשים במישור הרוחני ולא הארצי וזה קורה במקרים המיוחדים שבהם אדם נלקח למימד הרוחני (הוא יכול להילקח לשם על ידי אלוהים או על ידי שדים או על ידי השטן). על מנת ש'לקיחה' כזו או מפגש כזה יתרחש יש צורך בנסיבות יוצאות דופן. אחד המחוללים של נסיבות כאלה מצד אלוהי ישראל הוא צום ותפילה ממושכים ועקשניים, ומצד השדים אחד המחוללים הוא שימוש בסמים ביחד עם הכנה פסיכולוגית מתאימה. נסיבות אלה מתקיימות גם כאשר אדם נפטר ועוזב את גופו, אז הוא פוגש את העולם הרוחני (את אלוהים או את השדים). אז, במקרים שבהם האדם חוזר לגוף (כשהו חוזר לחיים זו תופעה שמוכרת כאירוע NDA) הוא גם יכול לדווח ולספר מה ראה וחווה.
שם האדם יכול לחוות בצורה ברורה את האיכויות הרוחניות שיש לשדים ואיכויות אלה כפי שהוסבר יכולות להיות 'אור' 'אהבה' 'תכלית' וכולי שאותם הם מנחילים כחלק מטכניקת הערבוב וההטעיה. העניין הוא שלבשר ודם, בשל חולשתו הרוחנית המובנית, אין יכולת להבחין בין איכויות כאלה שמגיעות מאלוהי ישראל לבין אלה שמגיעות מהשדים בדרגותיהם הגבוהות. לכן המוצא היחיד שיש לאדם אם איננו רוצה להיות מוטעה הוא לקבל הדרכה ויכולת הבחנה מאלוהי ישראל, שיחשוף בפניו ויגלה לו את האמת מאחורי ההתרחשות.
מי שכל חייו מבקש (גם אלה שמבקשים זאת 'כאילו' בעקיפין ) את קרבת השדים ולכן אוהב את החושך, כאשר יגיע למפגש כזה, לא יוכל לדעת את מי מהצדדים הוא פוגש, הוא יוטעה ויספר שראה את האור, את אלוהים, התמלא באהבה הנצחית, חווה מציאות של שלום, הבין את התכלית הקיום וכולי. הוא יעשה זאת בבלי דעת ואולם בכך ישרת את השדים. רק מי שדבק באור לאורך חייו, אוהב את האור באמת וגם יודע לקרוא בשם אלוהים, יקבל עזרה ברגע המפגש הרוחני, ויגלו לו את מי מהצדדים הוא פוגש. עצם היכולת שהאדם מקבל מאלוהים לדעת את מי הוא פוגש, ימנע ברוב המקרים לקיחה או חשיפה מצד השדים כמו גם מצד החייזרים.
האלוהים הוא הישות היחידה הנושאת את האור באמת. הוא כשמש מקור האור. שאר הדברים יכולים לשקף משהו מהאור הזה, כל אחד בצבע ובצורה המיוחדת לו, בהתאם לטבעו. כך משתקפים דברים מכוערים או יפים, טובים או רעים, או שמשתקפים דברים שרק נראים יפים ופנימיותם מכוערת על ידי אלה שטבעם לגנוב את הדעת. השמש הרוחנית, בסופו של דבר חושפת לאור את טבעם של כל הדברים ומי שמתחבר לשם יכול לראות.
אחד הדברים שבכל מקרה כדאי לשאול כשמישהו טוען למפגש רוחני הוא האם הוא מכיר את אלוהי ישראל, את שמו, את דרכו, דבק בדרכו ונאמן לה, מדברר רק את דרכו? אז העיוות יהיה מועט ויתכן שאכן נפגש באופן כלשהו עם אלוהי ישראל. מי שמכניס לתיאור מסרים ואלמנטים מתורת השטן החלופית, נפגש עם השטן ולא עם אלוהים, לא משנה עד כמה התיאור חדור אמונה התלהבות ושכנוע פנימי לגבי ההוד וההדר, האמת, האור שחווה וכולי.
את תורת אלוהים לעומת תורת השטן הצגנו פה למעלה דרך התיאורים וההסברים על מלכות הברזל והחרס, ואולם הצגה זו איננה מספקת כפי ששום הצגה מילולית או כתובה איננה מספקת. את תורת אלוהי החיים צריך לשמוע מאלוהים באופן אישי ואז גם יתבהר ההבדל בינה לבין תורת השטן. יחד עם הנאמר יש לציין שרוב מי שנפגש עם אלוהים באירוע NDA או אפילו רוב המאמינים שמקבלים מסרים מאלוהים דרך רוח הקודש, מעוותים את הדברים. זוהי בעיה קשה שאלוהים צריך להתמודד איתה וגם בגללה הוא ממעט לדבר, ממעט להתגלות.
פרק ד': כיצד האדם על ידי זווית ראייתו הסובייקטיבית אישית תורם למלחמתו של אלוהים באמפריה?
נשאלת השאלה, מאחר ויכולתו של האדם להבחין ולהבין לעומק את העולם הרוחני היא כל כך מוגבלת והוא צריך את אלוהים שיוליך אותו באופן צמוד (וגם אז, כאשר אלוהים מנסה להוליך אותו, ברוב המקרים האדם מעוות את דבריו ומפרש אותם לא נכון), מה בכל זאת אפשר לעשות? לשם מה האדם מתקיים בעולם הזה? למה הוא חשוב ובמה מסייע? האם המאמינים באלוהי ישראל יכולים בכלל לסייע לו במלחמה נגד אמפרית הברזל והחרס, ואם כן כיצד הם אמורים לעשות זאת כאשר הם כה מוגבלים?
ובכן, מעניין להבחין כי חולשת האדם איננה בהכרח הבעיה, להיפך, היא נוצרה בכוונה כי החולשה היא חלק מהפתרון. האדם הוא העומד בקצה השרשרת, הוא החווה את תוצאות הדברים וההתממשות שלהם, הוא חלק בלתי נפרד מהתממשות זו. האדם בכלל והמאמין בפרט נועדו לראות את הדברים מנקודת הראות הספציפית\ סוביקטיבית\ מוגבלת של העולם הגשמי – שם הדברים מתגשמים או מתממשים.
נקודת מבט זו היא בהכרח מוגבלת כי היא ממוקדת במקרה הפרטי המובחן, המוגדר, הסובייקטיבי ולא במקרה הכללי, ואולם יש לאלוהות צורך בנקודת המבט הזו כי היא משלימה את נקודת המבט הרוחנית. נקודת המבט הרוחנית היא מעבר לזמן, למקום, להגדרות הפרטניות והסובייקטיביות של החושים וההגיון הארצי, ורואה את המכלול את הסיבה והשורש. נכון שאלוהים רוצה שהאדם יראה גם משהו מהזווית הרוחנית והוא רוצה שהאדם באופן עקרוני יבחר לתת את ההנהגה לאלוהי ישראל, לדרכו מצוותיו והדרכתו האישית (ויפסיק לעוות את מה שאלוהים אומר לו לפחות בכך שיפסיק לייחס לעצמו את מה שאין לו), ואולם הוא לא רוצה שהאדם יוותר על זווית הראיה הארצית שלו, כי שם מהותו.
על ידי זווית הראיה הארצית חושית ספציפית אנחנו נכריע בשאלה שסביבה כל היקום סובב: מהי הדרך הנכונה, האם של אלוהים או של השטן? לשם כך אנחנו נמצאים במקום בו הרעיון, הדרך, הפילוסופיה מתממשים, מתגשמים ומראים את פרצופם בפועל ולכן כאן הוא המקום שבו השאלה תוכרע סופית. השטן יודע זאת כמו כן ולכן הוא עושה מאמצים עליונים לקנות את בני האדם לעצמו.
אלוהים מסמל ומדגים עקרון זה שתארנו על ידי הטבע, על ידי הצד הנקבי בעולם החי. הנקבה היא העומדת מן הצד, צופה בזכרים נלחמים, ואז בוחרת במנצח להיות בן זוגה. הנקבה לא עושה הרבה, את טקטיקות הלוחמה היא לא צריכה לדעת ובסופו של דבר היא לא צריכה אפילו ממש לבחור כי הנסיבות מראות לה את המנצח. יחד עם זאת כל ההתרחשות היא לכבודה. כאשר היא איננה אין טעם במאבק והוא לא מתרחש. היא התכלית, המטרה, הפרס.
בזוגיות האנושית זה דומה ומסמל את העקרון הרוחני כמו כן. אם כי הגבר האנושי הסביר, בנוסף למתרחש בעולם החי, מעוניין שאשתו תדע לעשות גם מלאכות גבריות, שתהיה חכמה, מוכשרת ומצליחה. כך הדבר ביחסים עם אלוהים. אלוהים מבקש שהאדם יידע את החכמה הרוחנית ויעמיק בה (ויפסיק לעוות אותה!), יחד עם זאת מבקש שיישאר אנושי, למרות שלהיות אנושי משית עליו מגבלות. והרי גם הזכר האנושי רוצה שבת הזוג שלו תשמר את נשיותה למרות המגבלות הפיזיות והפסיכולוגיות שהדבר מביא. שימור וטיפוח הנשיות הוא גם אינטרס של האשה כי בכך היא משמרת את תשוקת בעלה כלפיה ואולם מעל לכל מדובר בסמל רוחני. התנהגות הזכרים והנקבות בעולם החי ואצל האדם מסמל את עקרון החיבור בין הניגודים. כשאשה משמרת ומטפחת את נשיותה כלפי בעלה היא משרתת אותו, כמעט אפשר לומר שהיא מקריבה את עצמה למענו וזה אקט של אהבה. בכך היא משרתת גם את אלוהים ואת העקרון הרוחני הקוסמי שאותו ציינו.
באותו אופן, כאשר האדם משמר את אנושיותו המוגבלת למען אלוהים הוא משרת אותו, מקריב את עצמו למענו. המקור של כל החטא בעולם הוא הפיתוי שהנחש פיתה את חוה כאשר אמר לה שאם תאכל מעץ הדעת תהיה כאלוהים. הרצון של האדם להיות כאלוהים הוא שורש הרע, וזאת כמו שבתוך המשפחה אשה שרוצה להחליף את הגבר או להתנשא מעליו, מכניסה לשם את שורש הרע שהורס משפחות.
לכן הדרך שלנו לעזור לאלוהים במלחמה כנגד אמפרית הברזל והחרס היא באופן שאשה יכולה לעזור לבעלה כשהוא יוצא למלחמה. כשהוא יוצא למלחמה אל לה לנסות להחליף אותו בתפקידיו, היא צריכה להישאר בבית ושם אין בידה לעשות הרבה מבחינת ניהול הקרב. ואולם מה שאשה מאמינה יכולה לעשות למען בעלה שנמצא בשדה הקרב (גם דאגות העולם והפרנסה הם סוג של קרבות שהגברים נועדו להם) והוא קריטי – עליון בחשיבותו – זה להתפלל למענו.
אומרים שמאחורי גבר מצליח עומדת אשה. אם היא יודעת איך להתפלל בעבורו הוא באמת יצליח. באותו אופן התפילות שלנו למען אלוהים הן קריטיות בחשיבותן (שים לב, מדובר על התפילות שלנו למען אלוהים ולא התפילות שלנו בנוגע לעצמינו, לצרכים, לבעיות שלנו וכולי). תפילות אלה כוללות, הלל ותשבחות לו ולדרכו, הצדקה של כל מעשיו, של כל הנסיבות וכל האירועים שהוא מוביל מתוך הבנה והכרזה שהוא זה שיודע את הדרך, שלו הסמכות, שבידו האמת ובידו התשובות, שהוא פועל בצדק ובדרך הכי טובה שאפשר. בצורה הזו המאמין למעשה מכריז ומאשר את הבחירה שלו במנצח כמו שקורה בעולם החי. גם בזוגיות האנושית, כאשר אשה מתפללת למען בעלה היא למעשה מכריזה על כך שהוא בחיר ליבה, שהוא זה שניצח, שהוא ראוי וכולי. אם היא מאמינה אמיתית תפילותיה תתגשמנה. כמובן שגם לגבר צד בעניין וכאשר הוא עושה הכל על מנת להוכיח לאשתו שהוא לא ראוי והוא לא מנצח אזי הוא מקשה עליה מאוד.
האשה בזוגיות האנושית כמו גם המאמין בזוגיות עם אלוהים הם הצד הארצי והם מייצגים את המציאות, את הממשות הגשמית. כאשר האשה או המאמין רואים ומעידים בפני כל מי הוא הצד הצודק, החכם, החזק, זה שמציע את הדרך שעובדת, הם עושים את תפקידם ואז אותו נבחר באמת מנצח. שים לב שכאן מוטלת על כל אשה החובה לבחור בגבר הנכון לפני שהיא מתחייבת אחרת היא נכנסת לצרה גדולה. עליה לבחור בו כאשר היא יודעת להסביר לעצמה בדיוק למה היא סבורה שהוא המנצח, וההסברים צריכים להיות מעוגנים בכתבי הקודש ומגובים על ידי רוח אלוהים.
שים לב: לא מספיק שהמנצח ינצח בקרב, הנקבה העומדת מן הצד צריכה לאשר זאת ואז הוא ניצח. האשה היא הכרוז של העולם, שלט הפרסומת של העולם ושל היקום, "חוֹתֵם התָּכְנִית".
מדובר אם כן בעזרה מאוד משמעותית שהאדם המאמין יכול לעזור לאלוהי ישראל במלחמתו בשטן, עזרה קריטית ממש. אלוהים לא זקוק לכך שכל או אפילו רוב בני האדם יתפללו באופן הזה, מספיק שיהיו אלה מעטים, ואולם למענם אלוהים ינצח ויקים את ממלכתו העתידית. ההצדקה שלהם אותו ככל שהיא תהיה עמוקה ואמיתית יותר כך היא תשמש נשק עוצמתי נגד טענות השטן השקריות, שכן חסידי השטן – גם כאשר הם הרוב הכמעט מוחלט של בני האדם, לא יודעים להצדיק את מעשי השטן באמת, ובעמקי לבבם הם סולדים ממנו. ההליכה שלהם אחריו איננה כנה ולא אמיתית, אלא היא מסיבה של נוחות זמנית שבסופו של דבר תתברר כחסרת ממש. והרי כך בדיוק קורה כאשר אשה הולכת אחרי גבר מהסיבות הלא נכונות, כאשר אינה יודעת לזהות ולדחות את הדרך האנוכית המקולקלת שמציעה זיוף ושקר או שמציעה בגידה וסיפוק חושי של רגע – אז ה'אהבה' לא תחזיק מעמד וכמו אמפרית הברזל והחרס היא תתפורר לאבק במוקדם או במאוחר.
שים לב שאלוהים לא צריך את אישור האדם בגלל שהוא לא לגמרי בטוח בצדקת דרכו, הוא זקוק למאמין פשוט משום שמלך ללא ממלכה הוא לא מלך. גבר ללא אשה לא יקים משפחה. ההצדקה של אלוהים ומעשיו, אם היא נעשית באמת – כפי שאני מאמין שזה נעשה לאורך מאמר זה – בכוחה לשמש כחותם הסופי לנצחונו וגם לשמש הוכחה שהמאמין הזה ראוי להיות אשתו.
כינינו את האשה או המאמין "חוֹתֵם התָּכְנִית" וזאת על פי הפסוקים בספר יחזקאל כ"ח. שם "חוֹתֵם התָּכְנִית" היה השטן לפני שמרד וגורש ממלכות אלוהים: "בֶּן אָדָם שָׂא קִינָה עַל מֶלֶךְ צוֹר, וְאָמַרְתָּ לּוֹ, כֹּה אָמַר אֲדוֹנָי יְהוִה, אַתָּה חוֹתֵם תָּכְנִית מָלֵא חָכְמָה וּכְלִיל יֹפִי. בְּעֵדֶן גַּן אֱלוֹהִים הָיִיתָ… עַד נִמְצָא עַוְלָתָה בָּךְ. בְּרוֹב רְכוּלָּתְךָ מָלוּ תוֹכְךָ חָמָס וַתֶּחֱטָא, וָאֲחַלֶּלְךָ מֵהַר אֱלוֹהִים וָאַבֶּדְךָ כְּרוּב הַסֹּכֵךְ."
מלך צור הוא השטן שכן מלך צור האנושי לא היה עם אלוהים בגן עדן. שטן זה, מלבד העובדה שהיה יפה חכם ומוכשר (אלה המתנות שאלוהים נותן לאשתו האהובה, כל עוד היא אשתו וכל עוד היא נאמנה), נשא את תפקיד האשה או ה'ארץ' ולכן היה חותם התכנית בגן עדן אלוהים. כאמור תפקיד האשה להיות העדה והכרוז לאמיתותה ונכונותה של תוכנית הגבר שלה ובכך היא חותמת את תוכניתו. שים לב שאלוהים אומר ליחזקאל: "בֶּן אָדָם שָׂא קִינָה עַל מֶלֶךְ צוֹר" כי יחזקאל (וכל שאר המאמינים האמיתיים) הם האשה החדשה לאחר סילוק השטן ולכן הם צריכים לתת את העדות לא רק לגבי גדולתו של המלך אלא גם לגבי עליבותם של אוייביו. כשיחזקאל נושא קינה על נפילת השטן הוא מעיד על הכישלון ועל הטרגיות שבמעשיו.
צור היתה בזמנו אמפריה שנוהלה על ידי השטן, כיום הגענו לאמפריה האחרונה על פי דניאל הנביא, אמפרית הברזל והאבן. כמו יחזקאל גם היום ביכולתנו לשאת קינה, להעיד ולהכריז על השקר שבמעשי השטן (תוך פירוט של המעשים ומדוע הם שקר), להעיד על מפלת ממלכתו הקרבה כמו גם על האמת והצדק שבמעשי אלוהים, מדוע הוא צודק ומדוע הוא טוב מהשטן.