קִבַּלְתִּי אֶת זֶה כְּדֵי לִצְעוֹק מְבִּפְנִים
אֶת הַשֶּׁקֶט הַמְּחַלְחֵל, הַחוֹדֵר לַלֶשַׁד
אֶת הָאוֹשֶׁר שֶׁסָּבִיב הַמְּעַרְבֵּל לִי גְּוָנִים
וְהָרוּחַ שֶׁמּוֹבִיל
הַמַּחֲלִיף בִּי הִלּוּךְ
אֱלוֹהַ אָהוּב
הָאֶפְשֶׁר לִרְקוֹד טָהוֹר
לַעֲלוֹת עַל גְּדוֹתָי, לִקְרֹא דְּרוֹר
לַשִּׁיר אִתְּךָ, לִלְמוֹד לָעוּף?
מְרַחֵף הַשֶּׁקֶט עַל גְּדוֹתָיו, בָּאַהֲבָה אֵין הֶבְדֵּל
יָדִי בְּיָדוֹ, בְּיָדָהּ, בִּידֵיהֶם, הַכֹּל אַתָּה
שָׁלוֹם בַּדְּמָמָה לְלֹא רֶוַח
בְּדִמֵמָתְךָ אוֹשֶׁר זוֹרֵם
אֲנִי מֵיתָר לְךָ אַתָּה יָדִיד
תַּכְלִית אוֹ לא תַּכְלִית, לא חָשׁוּב
אֲנִי שֶׁלְּךָ מַרְעִיד
פּוֹרֵס כְּנָפַי מִתוֹךְ מִלָּה, מִתּוֹךְ צוּרָה
מִתּוֹךְ לַּחַן פָּשׁוּט
קוֹרֵא לְךָ
צוֹלֵל
נוֹחֵת
מַקְשִׁיב,
מֵרִיחַ סָבִיב
הַאִם זֶה רְצוֹנְךָ – אַתָּה תּוֹבִיל