החובות השמחים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
(270 מילים)

לאדם חמש חובות בסיסיות:

הראשונה: להלל את ריבון העולם, כל הזמן, ככל יכולתו ולשמוח בו. ההלל הזה אינו משהו טכני. הלל אמיתי נובע מהכרה שהופכת חוויה, כי אלוהים הוא שורש האהבה ובלעדיו אין אהבה. רק אלוהים יודע לחבר את הרע עם הטוב למען הטוב, וכך ליצור חיבור, אחדות שהם אהבהוהם אלה שיוצרים חיים. רק אלוהים יכול ליצור חיים והוא עושה זאת בכל היבט ופרט של היומיום. כשיודעים את אלה בלי ספק אזי ההלל בא מעצמו והוא הכרה והודאה מתבקשת מאליה. כשעושים זאת כך ההלל טוען את המהלל בחיים, בחכמה, בגבורה ובאור. כמו כן הלל שנובע מאהבה לריבון מצדיק את המהלל ומכסה על כל הפגמים הבלתי נמנעים שיש לו כנברא.

החובה השניה: לעמוד על המשמר, להיות תמיד ער וכשאויב האור מתגלה – מבפנים או מבחוץ – לגרש אותו.

השלישית: ללמוד. הבורא רוצה ללמד את ילדיו כל הזמן, לחדש את הדעת שלהם, לשנות אותם לדמותו ולקחת אותם למחוזות חדשים באמצעות הדעת ובאמצעות החוויות וההתנסויות (גם היומיומיות) שהמאמין יכול לקבל בהדרכתו (חוויות והתנסויות שאינן מלוות בהדרכתו יכולות להיות הרסניות ובכל מקרה לא מלאת את חובתך כאדם וכמאמין). התנאים לקבלת לימוד והדרכה מאלוהים הם: לא לפחד, להאמין בו, לציית לדברו ולהשקיע זמן ומאמץ בהקשבה לו. הלימוד המשמעותי ביותר הוא כאשר הבורא מלמד אותך באופן אישי.

הרביעית: למלא את החובות הארציים בשמחה – לגוף הבשר (לתחזק אותו), לנפש, למשפחה, לחברים, למקום העבודה, למדינה.

החמישית: והיא החשובה ביותר, תנאי לכל השאר ושורש הכל: לאהוב. אך אין שום אפשרות לאהוב או לדעת מה זאת אהבה בלי אלוהים. ואהבת אלוהים היא הדרך היחדה למצוא זאת.

אלה החובות הבסיסיים אם כי הם אינם רק חובות אלא גם ובעיקר זכויות. בזכותם יש לקיום משמעות, שמחה ותכלית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.