(410 מילים)
לפי נבואות התנ"ך המשיח אמור לפדות את האדם ואת העולם מן המוות שהם מתבוססים בו מאז החטא בגן עדן. המשיח התנ"כי אמור לגאול את נשמתו של האדם מעקרון המוות שמושל בה (מוות פיזי הוא רק התוצאה של עיקרון המוות שפלש פנימה ומביא רוע אנוכיות בושה פחד ועוד) בנוסף הוא אמור לבוא ולמלוך על הארץ כדי שלא תהיה בה עוד דריסת רגל למוות לחושך או לרוע שכולם מייצגים את אותו עיקרון. לכן על פי התנ"ך, גאולת הארץ על ידי המשיח תעשה בשני שלבים.
השלב הראשון כבר הושלם ומאז יכול האדם החוטא להפוך מבן מוות לבן החיים (להפוך את הקללה "מות תמות" שקולל אדם הראשון לאחר החטא בגן עדן על פניה). אמנם עד למימוש השלב השני חוק המוות עדיין פועל בעולם ולכן בני אדם עדיין מתים בגופם, אך מאז הושלם השלב הראשון יש לכל אדם שחפץ בכך, גישה אל רוח האמת, שהיא רוח נצחית (השכינה), ובה להיגאל עקרונית מן המוות הנפשי.
על פי התורה, המוות הנפשי נמנע מן האדם והוא נגאל ממנו, כאשר הוא מעלה קורבן טהור לאלוהי ישראל. הקורבן לוקח על עצמו את המוות הנפשי של האדם בכך שהוא מת על המזבח באופן פיזי. הדבר דומה למכונית שהמנוע שלה פגום ולכן עליה להיזרק למגרש הגרוטאות. ואולם אם יימצא התשלום שיש לשלם על מנת להסיר את המנוע הישן, לקנות ולהתקין במקומו מנוע דומה ותקין, אזי המכונית תוכל לא להיזרק אלא לשוב ולשרת את בעליה כפי שנועדה מראש.
המנוע האנושי הוא הלב, לכן המשיח יחליף את ליבו של כל מי שיבקש זאת ממנו. הוא יעשה זאת באמצעות השכינה. אך הוא לא יעשה זאת אם בעל הלב לא יאשר את ההחלפה ויסכים לכל התנאים אשר העיקרי שבהם הוא הקורבן.
על פי התנ"ך השלב השני של הגירוש הסופי של המוות מן הארץ יבוא באחרית הימים. אז אלוהים ייתן לנאמניו (גם אלה שגופם כבר מת – זה מה שקרוי 'תחיית המתים') גוף חומרי נצחי טהור וחדש, לא יהיו יותר מלחמות, מחלות, התפוררות פיזית, רוע ומוות.
בספר ישעיהו פרק ד' פסוק 2 נכתב:
"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח יְהוָה לִצְבִי וּלְכָבוֹד, וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל. וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלִַם קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ: כָּל הַכָּתוּב לַחַיִּים בִּירוּשָׁלִָם".
"צֶמַח יְהוָה" הוא המשיח. "וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלִַם" אלה הם שארית הפליטה, שמילאו אחר מצוות התורה והביאו את הקורבן שאפשר להם גישה לחיים בזכות הקורבן. להם יאמר: "קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ", כי המשיח ישחרר אותם מהמוות שנגרם על ידי חוסר קדושה וחטא.
מלבד הכפרה, הבאת הקורבן מביאה גם תהליך של שינוי פנימי מהותי, תיקון של הנטייה לחטא המביא מוות. לכן "קדושים" אלה נכתבים ונחתמים לחיים: "כָּל הַכָּתוּב לַחַיִּים בִּירוּשָׁלִָם".