קולדפליי בבבל, נראה כמו גן עדן

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
(3260 מילים)

א. מיהן רוחות העולם?

חשוב להכיר את רוחות העולם כפי שחשוב למי שחי בג'ונגל להכיר את הטורפים שמסתובבים בו. בעידן המודרני אנחנו לא מסתובבים בג'ונגל פיזי אלא רוחני. במושג 'רוחני' אינני מתכוון ל'רעיונות נשגבים' בלבד. העולם הרוחני שבו אנחנו חיים כולל מלבד 'רעיונות נשגבים' גם ג'ונגל רעיוני של ממש. ואולם רעיונות אלה אינם נשארים בתחום ה'רוח' אלא הם מתממשים והם הדבר שקובע איך חיינו נראים בכל היבט ופרט מעשי שלהם.

יש להבין כי 'רוחות העולם' אלו שונות עקרונית מרוח אלוהי ישראל. הן מתקשרות בצורה אחרת, מטרותיהן והדרכים להשגת מטרותיהן שונים. ה'עולם הזה' נשלט כיום בידי רוחות העולם ומתנגד למטרות ולדרך של אלוהי ישראל. לכן מי שמתהלך בדרכו של אלוהי ישראל צריך להיזהר מרוחות העולם הזה, לא לאמץ את מטרותיהן ודרך החשיבה שלהן. יחד עם זאת, המאמין שכרת ברית עם אלוהי ישראל (את הברית צריך לכרות אך ורק על פי הכללים שהוא קבע אחרת זה לא תופס) לא צריך לפחד מרוחות העולם וחשוב שידע לחשוף את פרצופן האמתי.

לעיתים קרובות נראה לי שאלוהים מעודד אותי להקשיב למסרים שבאים מה'עולם הזה' ואפילו למסרים שבאים מכוחות דמוניים. הוא מעודד אותי לחקור ולנתח את מה שראיתי וחוויתי כדי לתת לי את המסקנות שלו לדברים. באופן הזה אפשר ללמוד לא מעט. והרי חלק מהלימוד, בכל תחום, הוא על דרך השלילה. אתה לומד מה לא נכון ועל ידי כך מעמיק את הידיעה לגבי מה נכון.

בנוסף, העולם הזה צופן בחובו אינספור שיעורים חשובים שהבורא הטמין בתוכו כאשר ברא אותו. העובדה שרוחות דמוניות השתלטו על העולם לא משנה זאת. הדבר דומה לספריה גדושה בספרי חוכמה מצוינים שאיזו גורם זר השתלט עליה והוא מפרסם קטעים מהספרים לצרכיו תוך שהוא משנה ומוסיף דברים ומוציא אותם מהקשרם. אך הקורא החכם יכול לדעת (בעזרת רוח אלוהים) לסנן את הדברים ולהוציא את הפנינים המקוריות מתוך הרפש.

רוחות העולם נחשפות לעיניים במיני אופנים. לעיתים דרך אומנות, דרך אירועים שמתרחשים, לעיתים דרך התנהגות אנשים והרעיונות שהם מקדמים. מוזיקה למשל הנעשית בהשפעת רוחות העולם היא דרך חביבה עליהן במיוחד לקידום מטרותיהן. אני אדגים כאן כיצד אני מתבונן בצורה ביקורתית ומושכלת באירוע מוזיקלי כזה, כדי להוציא משם תובנות מסייעות.

ב. מהו עיקרון האחדות?

הדוגמא שכאן מדגימה את אופן הפעולה של רוחות העולם היא מתוך הופעה של הלהקה הבריטית קולדפליי (COLDPLAY) והשיר הוא PARADISE (הקליפ מוצג למטה). הלהקה מככבת שנים במרכז הקונצנזוס התרבותי העולמי, ולאורך שנים אלה התגבשה בהם איזו יציבות\בגרות אידאולוגית\רוחנית, שמתודלקת תדיר בידי מיליוני המעריצים. התפיסה הרוחנית אידאולוגית שלהם, המציאות שהם רואים, היא התפיסה והמציאות שרווחת ב'עולם הזה'. ואולם, כפי שאמרנו, ה'עולם הזה' איננו רואה את עצמו חלק מדרכו של אלוהי ישראל אלא מורד בו.

ההופעה התקיימה בפריז ב2012 והיא כרגיל מהנה מאוד. בכל פעם שאני צופה בקליפ הזה אני לא יכול שלא לחייך. מתמיד היתה בלהקה איזו אנושיות פשוטה, אופטימית, עם מלודיה זורמת, נעימה לאוזן ובכל זאת לא שטחית, יצירתית מאוד, אינטליגנטית. איכויות אלה הן מתנותיו של הבורא והעובדה שקולדפליי משרתים את רוחות העולם לא משנה זאת (אלה עדיין מתנותיו של הבורא). אך בשיר הזה לא הלהקה מחייכת אותי אלא הקהל… הסתכלו בהם: האצטדיון ענק, מלא על גדותיו בבני אנוש שהשיר מקפיץ על הרגליים, מניף להם את הידיים, כולם יודעים את כל המילים, שרים כאיש אחד, שמחים ורוחם עולה ומתרוממת. זה לא קליפ, זאת לא רק מוזיקה, זוהי דת!

בבראשית פרק י"א מסופר על בני האדם לאחר המבול שהתאספו בארץ שינער לבנות עיר ומגדל וראשו בשמים. אלוהים ירד אז לראות את מעשיהם ואמר: "וַיֹּאמֶר יְהוָה, הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכוּלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת, וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת" (בראשית י"א 6).

זוהי כוחה האדיר של האחדות, הכוונה המשותפת, השפה האחת והיכולת להשתלב בהרמוניה זה עם זה. התוצאה היא: "לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת". הדגש כאן הוא על "כֹּל", כלומר יש פה מפתח להגשמת כל דבר שמעלים על הדעת.

אלוהים בזמנו לא רצה שבני בבל ימשיכו בכך משום שמטרתם היתה מרדנית, "נַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם" הם אמרו. במקום שיפעלו למען שמו של אלוהים הם פועלים למען שם עצמם וזו לא המטרה שלשמה נבראו. לכן אלוהים לקח מהם את הכלי שבעזרתו יכלו לעשות מה שרצו והמגדל התפרק.

בעולמנו המודרני יש סבל רב, אין אונים וייאוש כי אין אחדות אלא פירוד, שנאה, מריבה, מחלוקת, חוסר פרגון וחוסר שיתוף פעולה. בין השאר זוהי תוצאת קללת אלוהים על בני האדם, שבלבל את שפתם. כלומר הפריד ביניהם בגלל שרצו ועדיין רוצים להשתמש בכוח האחדות לעשות שם לעצמם.

הפתרון למצב מנקודת ראות אמונית הוא חזרה בתשובה קולקטיבית, אז אלוהים יסיר את קללותיו, ישלח את ברכותיו ונחזור לפעול באחדות ובהרמוניה למען שמו ולא למען שמנו. מזווית הראיה של רוחות העולם, פתרון המצב הוא הכנעת אלוהים והדחתו מכיסאו. אז יוכלו לפעול למען שמם ולעשות מה שהם רוצים בלי שיתערב במעשיהם (אלוהי ישראל, בורא העולם, גם כיום, הוא הריבון העליון לגבי כל דבר ועניין. זאת למרות שחלק מסוים מבריאתו – העולם הזה – מנוהל כרגע על ידי המורדים).

הסטירה המתמדת בין מטרותיו של הריבון העליון לבין אלה של השליטים המקומיים המורדים מביאה למתח ולמאבק מתמיד. המאבק איננו מאבק כיפופי ידיים כוחני. אלוהים הרבה יותר חזק מרוחות העולם, כאמור הוא הריבון העליון ובמאבק כוחני הוא מנצח בקלות. המאבק הוא רעיוני אידאולוגי, מאבק על ליבם והכרתם של בני האדם.

בניית מגדל בבל והתפרקותו בזמנו היו עדות למאבק המתואר, אם כי נראה כי שם אלוהים דווקא השתמש בכוחו הגדול כדי לשבש את זה. כיום נראה כי רוחות העולם שבות ומנסות להקים מגדל כמו אז בבבל ואולם כרגע נראה כי אלוהים לא משתמש בכוחו כדי לפרק אותו אלא מניח לו להתפרק מעצמו. על ידי כך הוא רוצה להראות כי הדרכים שאינן דרכו מובילות לאבדון ומתפרקות מעצמן גם כאשר הוא לא מתערב להשמדתן.

ההופעה של קולדפליי בפריז היא אחת העדויות למגדל האידאולוגי הכלל עולמי ששוב מנסה להיבנות ולאחד תחת דגלו את כל העמים והתרבויות לכפר אחד גלובלי – זו הגלובליזציה והפרוגרסיביות שפועלים כיום בעולם בשם ה'שוויון', ה'חופש' וכולי.

ג. מהו טקס רוחני פולחני?

ההופעה כאן היא טקס רוחני לכל דבר. לטקס כזה, מאז ומעולם, יש חוקים ברורים ומבנה ידוע. קודם כל הוא מנוהל באופן מובהק על ידי כוחות רוחניים (לא על ידי בני אדם) והדבר שעומד תמיד במרכז כל פעילות רוחנית כזו הוא אידאולוגיה או חזון. אידאולוגיה זו או אחרת היא מרכיב הכרחי בכל פעילות רוחנית והיא העומדת בבסיס הקיום של כל רוח. הרוח מעוניינת לקדם את האידאולוגיה שלה במגוון אמצעים, והאמצעים הם לאו דווקא הסברים פילוסופיים או הגיוניים. במקרים רבים רוחות העולם מעדיפות לפעול דרך אירועים וחוויות רגשיות שמציירים איזו תמונה בתוך נפשות בני האדם ולאו דווקא באמצעות הגיון. לתוך התמונה שהם יוצרים נוצק כוח רוחני רב, מהפנט, מלהיב, מושך. בני אדם, לאחר שתמונת הדבר האטרקטיבי, המושך, העוצמתי, התקבעה בהכרתם, יודעים כבר בעצמם, בווירטואוזיות מפליאה, לסובב את ההיגיון הישר, את העובדות, את המצפון ואת ניסיון העבר בהתאם לאינטרס שהתמונה תכתיב.

בטקס הרוחני שכאן מתרחש, חברי הלהקה הם הכוהנים, וברגיל יש היררכיה בין כוהנים. Chris Martin סולן הלהקה הוא המנהיג והוא גם ידוע באידאולוגיה שהוא מקדם לאו דווקא דרך מוזיקה. מרטין חבר בארגון אמנסטי ומקדם רעיונות ליברליים כמו סחר הוגן –MTF . הוא גם מקדם קמפיינים פרו פלסטינאים, נגד 'הכיבוש הישראלי'  ופעילויות נוספת.

אידאולוגיה וחזון אלה שרוחות העולם מקדמות דרך מרטין או ההופעה של קולדפליי ידועה ומוכרת. בתוך מילות השיר ובעיקר ברוח של הקטע המוזיקלי שהם מבצעים נמצא החזון אשר הוא החזון הפרוגרסיבי שהזכרתי ואותו ניתן לשייך גם לרוח ספציפית. לרוח זו יש אמנם לבוש מודרני ואולם זוהי רוח שפועלת בעולם כבר אלפי שנים. בעבר היא פעלה דרך דמויות נשיות אליליות כמו עשתורת, דיאנה, וונוס, ועוד. כיום זהו הלבוש הפמיניסטי ניו איידג'י פרוגרסיבי שאנחנו מכירים. מהותה של כל ישות רוחנית הוא כאמור: רעיון, אידאה או עיקרון רוחני (עולם הרוח = עולם הרעיונות, האידאלים או החזונות). ואולם כל עיקרון רוחני שכזה הוא גם ישות בעלת תודעה. את הישות הרוחנית אפשר לייצג\לשקף בעזרת תמונה (תמונה פיזית או תמונה שבני אדם מחזיקים בדמיונם).

בימי קדם התמונות שייצגו רוחות היו דמויות אלילים שציירו או פסלו. בשיר שלנו זוהי תמונת הילדה שהתאכזבה מהעולם אך בלילות היא עדיין חולמת על גן העדן ועפה לשם בשנתה. כלפי חוץ זוהי דמות תמימה כביכול שבעולם המודרני אפשר להזדהות איתה באופן מידי, ואולם מאחורי דמות הילדה חיה רוח האישה\ילדה האלילית המוכרת (עשתורת, דיאנה, וונוס, ועוד) והיא הרוח השלטת מבחינה רוחנית\אדאולוגית בעידן המודרני.

הילדה\אישה שבשיר חיה את גן העדן בכוח הרוח הפנימית שבה, בכוח הדמיון, בכוח האמונה בעולם ללא מלחמה, עולם של 'אהבה' ו'חופש', ביטול ה'מחיצות' בין העמים והתרבויות, טשטוש הזהות המגדרית, ביטול הדת והלאומנות. רוח זו מוכרת לנו גם למשל מהחזון של ג'ון לנון – שהיה אחד הגורואים הבולטים של הפרוגרסיביות המודרנית. התנועה הזו התחילה עם ילדי הפרחים המשיכה עם הניו איידג' ותנועות נוספות שהעידן המודרני העלה, ולוותה תמיד על ידי גיבורי תרבות, במיוחד מתחום המוזיקה.

ד. מהו הניו איידג'?

ה'ניו איידג' המודרני אכן נוכח בהופעה באופן בולט, עם הפרחים וכלי הנגינה המצוירים. הניו אידג' נהגה מראש על ידי הרוחות השולטות כדי לנסות לאחד את תרבויות המזרח והמערב וכך לבטל ולייתר את אלוהי ישראל. אם כי בינתיים הוא מצליח לאחד (למראית עיין) את המערב עם המזרח הרחוק ואולם את המזרח הקרוב ואפריקה של האסלאם טרם הצליח באמת לצרף לחזון הגלובלי. הניו אידג' והפרוגרסיביים מנסים לעשות זאת כיום על ידי ערבוב פיזי של העמים והתרבויות (באירופה למשל) ואולם נראה שניסיון הערבוב הזה יביא דווקא לאובדנו.

בהופעה ניתן לראות כיצד סביב האידאולוגיה מוצגים על במה מוגבהת הסמלים והסממנים של הפולחן הדתי המודרני שמרכיביו, מלבד גיבורי תרבות ומוזיקה, הם בין השאר: הערצת העיקרון הנשי, הערצת הנעורים או הילדות (משום כך הדמות הנשית בשיר מופיעה כילדה), כריזמה כישרון ומראה מצודד, טכנולוגיה עילית: שכאן מיוצגת בדמות אצטדיון אדיר, תותחי לייזר מרהיבים ומערכות קול שומטות לסת. מדע וטכנולוגיה, גם הם חלק מסממני הדת האלילית המודרנית וגם הם במרכז הקונצנזוס. הקהל מריע לכל זה, נסחף לתוך ומתאחד עם האנרגיה החזקה שמואצלת על האירוע מהרוח השלטת, זאת ממש כמו בטקסים הפגניים מאז ומעולם.

התעלות הרוח פה היא ברורה ומוחשת, אך הצופה הביקורתי, שעיניו בראשו, צריך רק לשאול את עצמו את זאת: מי היא הרוח שמניעה ועומדת מאחורי הדברים? כדי לא ליפול בפח מראית העין, כאילו מדובר ב'סתם' תרבות חילונית או כאילו מדובר באירוע מוזיקלי תמים.

גם בתקופת התנ"ך היו במות (על כל גבעה ירוקה ותחת כל עץ רענן) שהיו מרוממות את רוחו של העם באקסטזה דתית פגאנית. המחולל של אירועים מסוג זה הוא תמיד רוח. על הבמה תמיד עומדים משרתי הרוח, הכוהנים, שתמיד נמצאים במרכז הקונצנזוס (לפחות של אותם מאמינים שהתקבצו סביבם ובאמצעותם חווים אקסטזה דתית). קולדפליי עושים זאת עם מוזיקה שבמשך שנים מצליחה להיות מיינסטרים, סוחפת, אך לא שטחית ולא שבלונית.

זוהי העילית התרבותית\רוחנית של ההמונים כיום, אלה הם המנהיגים הרוחניים שבמרכז מדורת השבט ואליהם נשואות העיניים. הם לא מנהיגים רודניים (הרודנים הם המנהיגים פחותי הערך) אלא מנהיגים אמתיים שהמעוררים השראה ומובילים את הקהל שלהם למחוזות אליהם הוא חפץ להגיע. ההופעה מתקיימת בפריז שהיא אחת מבירות ה'עולם החופשי', הוא העולם המערבי, בלב אירופה, בירת עבודת האלילים המודרנית.

ה. כיצד נראה חיבור רוחני אמיתי?

בשמיים, בגן העדן השמימי, מקום משכנו של אלוהי ישראל, הכל מתרחש סביב אלוהים ומשמש עדות לגדולתו, פארו והדרו. אלוהים הוא המרכז האידאולוגי רוחני רגשי, ואליו ממוקד כל הקשב של המאמינים. הוא התשוקה האמתית שלהם, הכל מכוון אליו וכל שאר הדמויות, הטקסים, האבזרים, אינם העיקר, הם רק משרתים את הקודש. גם בהופעה של קולדפליי ובלא מעט אירועים דומים רואים את אותן עקרונות, כאשר התשוקה והקשב מופנים לרוח שמנהלת את האירוע. באירועים אלה, מטעם רוחות העולם, הרוחות רק מחליפות את אלוהים אך שאר העקרונות דומים לאלו שיש בשמים. השמירה על עקרונות רוחניים נכונים הוא אחד המקורות לכוחן הגדול של הרוחות. את כל עקרונות הנכונים הן למדו מאלוהים והן מעתיקות אותם, מחקות אותם בטקסים האליליים.

כאן מונח דבר שאנחנו, המאמינים באלוהי ישראל, יכולים ללמוד ולהפנים. כי המאמינים באלוהי ישראל ברוב המקרים לא יודעים לכוון את התשוקה והקשב שלהם לרוח באירועים מרובי משתתפים. לעיתים קרובות יש נתק בין הרוח והמאמינים, בין הרוח והאירוע ואז המאמינים מתוך מבוכתם הרבה ומתוך אין האונים ממקדים את הקשב שלהם במנהיג, במטיף, ברב או באדם כזה או אחר, ב'מצוות' כאלה ואחרות, בטקסים כאלה ואחרים במקום ברוח. לעיתים קרובות, לאחר שהמבוכה גוברת אף יותר, המאמינים באלוהי ישראל פונים בייאושם לרוחות העולם הזה כדי שייצרו בעבורם אקסטזה דתית רוחנית שיוצרת אחדות…

לעומת זאת, מעניין להבחין במקרים רבים, כי כאשר המאמין באלוהי ישראל שרוי לבדו ומתרגל איזשהו סוג של דבקות, מדיטציה, תפילה, הגות רוחנית (כל המונחים מקבילים) התמונה מתהפכת. המאמינים באלוהי ישראל לעיתים לא מאוד רחוקות מצליחים להעמיד את הרוח במרכז הקשב שלהם לעומת המאמינים האליליים שבדרך כלל מתקשים לעשות זאת כשהם ביחידות.

נכון שברבים מהפולחנים הפגאניים רבי המשתתפים, גם המודרניים, יש מנהיג נערץ שמוכנים אף להתבטל לפניו, ואולם יש לשים לב: אצל הפגניים ברוב המקרים גם המנהיג הנערץ הוא עדיין מכשיר! האנרגיה הרוחנית כמו עוברת מעליו והיא מכוונת ישירות את הרוח (המקור הרוחני). אנא שימו לב לכך בהופעה של קולדפליי. כריס מרטין ולהקתו הם דמויות נערצות, אין ספק, אך שימו לב כי הקהל משולהב לא בגלל מרטין. הוא משמש תבלין משובח ואף המוזיקה שהוא יוצר משובחת ואולם התשוקה והקשב מכוונים אל הרוח.

עדות אחרת להפעלה נכונה של עקרונות רוחניים באירועים פגאניים רבי משתתפים אפשר לראות גם בכתות מסוימות. מי שמעוניין לחקור את הנושא יכול לצפות בסדרה של נטפליקס בשם wild wild country  על הגורו אושו והרשת העולמית שהקים. אושו סחף אחריו בזמנו מיליונים והשפעתו על התרבות המודרנית עד היום היא רחבה ועמוקה מאוד. בסדרה ניתן להבחין באותה תופעה מעניינת: למרות שאושו היה מנהיג כל יכול שההערצה כלפיו הרקיעה שחקים, בכל זאת, אם מתבוננים היטב, אושו הוא רק כלי. במשך שנים הוא שתק ולא הוציא מילה מפיו וזה לא שינה את מעמדו. התשוקה והקשב של המאמינים שלו היתה מכוונת באירועים רבי המשתתפים הישר אל הרוח (רוחות העולם) ובזה כוחם הגדול.

כדאי לשים לב: החיבור האישי עם הרוח משנה את האדם הפרטי (בהתאם לרוח שאליה הוא מתחבר). החיבור הקבוצתי אל הרוח, כאשר הקבוצה יודעת להפעיל את עיקרון האחדות, משנה את העולם (שוב, בהתאם לרוח שאליה הקבוצה מתחברת). שינוי עולמי שורשי אמיתי יתרחש כאשר המאמינים באלוהי ישראל באמת, יידעו להתאחד, להפעיל את עיקרון האחדות ביניהם, ואז להחיל את האחדות הזו באירוע רב משתתפים עם רוח אלוהי ישראל (עלי שוב להדגיש שכדי להיחשב על ידי אלוהי ישראל למאמין אמת יש צורך בכריתת ברית על פי הכללים לכריתת ברית שהוא קבע, אחרת זה לא תופס. הבהרה נוספת דרושה למונח 'אירוע רב משתתפים'. באירוע כזה צריכים להיות לפחות שניים או שלושה שמחילים ביניהם את עיקרון האחדות כאמור).

ו. כיצד נראים פאר והדר רוחניים?

הגדולה הפאר וההדר באירועים הרוחניים המכוננים מכל הסוגים, מצביעים על הרוח (לא על בני אדם) ואז הם גם מרגישים טבעיים. רק אז הגדולה הזו לא צורמת, לא מרגישה מזויפת, לא מנקרת עיניים או מיועדת להפריד את המנהיג מהקהל שלו. זאת בניגוד למנהיגים הרודנים המזויפים של העולם הישן, או המנהיגים הדתיים המזויפים של היום, רבנים, אימאמים, כמרים, מנהיגי קהילות מאמינים וכולי.

גם כאן, בהופעה, המנהיג מופיע כאחד העם, בפשטות ובצניעות, מפרגן לקהל, כל תפקידו הוא לשרת את הרוח הגדולה הנוכחת סביב ולשרת את המאמינים המריעים בהתרוממות עילאית של הרוח. זה שהוא נערץ זה לא משנה. גם דוד המלך היה נערץ וגם משה ואולם הם היו מנהיגים רוחניים אמתיים לאלוהי ישראל והביאו לשינוי היסטורי אדיר. השינוי ההיסטורי וההשפעה מרחיקת הלכת איננה משום שהמנהיג נערץ או לא נערץ אלא אך ורק משום שהרוח נוכחת באופן מובהק באירוע רב משתתפים שבו יש אחדות. באירוע כזה הרוח היא המנהיגה האמתית, אליה נשואות כל העיניים והיא זו שמאחדת את הלבבות – לא המנהיג.

דומה שרוחות העולם מחקות כאן בהצלחה חלק מהעקרונות הרוחניים שלעיל אך הן יוצקות לתוך התבנית הנכונה את האידאולוגיה שלהן המורדת. הן מנסות להפוך את קללת בבל שכוונה אליהם, כך שהמאמינים באלוהי ישראל ימשיכו לסבול ממנה ואילו הם יצליחו לעקוף אותה. נראה כי בעידן המודרני הם מצליחים לעשות זאת במידה מסוימת של הצלחה ולשוב ולבנות את המגדל שלהם, ואילו אלוהים לא ממהר לשוב ולפרק את זה. אין ספק שיבוא יום ואלוהים יפרק את כל מפעליהם כמו שהיה בימי מגדל בבל וכמו שהיה בימי נוח או בימי סדום. ואולם בינתיים, לי נראה, שאלוהים משתמש במה שעושות רוחות העולם ובתוצאות מעשיהם כדי ללמד את המאמינים בשמו לקח מסוים. זו גם המטרה של הפוסט הזה, לנסות להיות שופר של אלוהים בנושא הספציפי הזה.

יחד עם הנאמר יש להדגיש: התרוממות הרוח, כאשר היא באה מאת רוח אלוהי ישראל, יש לה מאפיינים אחרים, תכנים אחרים, תחושות אחרות מאשר אלה שרואים בהופעה של קולדפליי. גם פיזית זה נראה אחרת. התבוננו היטב בהופעה זו ונסו לחוש את התרוממות הרוח, מבלי להיסחף אחריה מעבר לאותו רגע, ומבלי לפחד ממנה! אבל חרטו את הדבר בזיכרונכם. אם תראו תכנים דומים, מאפיינים דומים, תחושות דומות סביב אירוע כלשהו שקשור באלוהי ישראל, תוכלו לדעת בוודאות שלא רוח אלוהי ישראל מחולל את האירוע אלא רוחות העולם שיובאו לאירוע בגלל מבוכה ואין אונים של המאמינים שלא יודעים להתחבר לרוח אלוהי ישראל באמת ומחפשים תחליפים. לצערי התרחיש הזה כל כך נפוץ באירועים מטעם אלוהי ישראל כביכול, שאנשים בטעות חושבים שכך נראית רוח אלוהי ישראל. הדיסוננס הזה שנוצר בין הרוח הזרה לבין כותרת האירוע שמצביעה כביכול על אלוהי ישראל גורמת לרבים לחשוב בצדק שהדת הזו מזויפת.

במקרה הנדיר שבו אירוע רוחני מכונן מתרחש בהשתתפות והובלת רוח אלוהי ישראל, העולם מתקדם לעבר האור הצדק החופש והאהבה האמתיים והלא מומצאים של הניו איידג'. כאשר האירוע המכונן הוא בהובלת רוחות העולם, העולם מתרחק מכל אלה. אך רוחות העולם מתמחות בהונאה מתוחכמת. השיר של קולדפליי, במיוחד בפזמון, נשמע כמו המנון, כמשהו שקורא להצטרף, יש לו כוח סוחף של מסה אדירה שצועדת קדימה ביחד, למען עתיד טוב יותר, וכל אלה מיד מוציאים החוצה את הילד, את האידאולוג התמים שבכולנו. אחד למען כולם וכולם למען אחד…!

כמאמין, איני יכול שלא לחייך כשאני רואה חיקוי כה רב כוח למה שמתרחש למעשה בשמיים אצל אלוהים, בגן העדן השמימי. גם שם הקליפParadise, , בוודאי, איננו מקרי. אני מחייך בגלל בני האדם שאולי יום אחד, לפחות חלק מהם, ישתמשו באותו להט והתלהבות רוחנית כדי להלל את אלוהי ישראל ויזמנו את רוחו ביניהם. כאמור יש לנו מה ללמוד מאירועים שכאלה.

ז. הברכה והקללה.

את בני האדם שהשתתפו בהופעה ואת בני האדם בכלל אני מבקש לברך, אבל לא את הרוחות. את הרוחות שהנהיגו את ההופעה של קולדפליי אני מבקש לקלל.

הרוחות האלה הן רוחות אחיות לרוחות אחרות וכולן עובדות בשיתוף פעולה. אלה שהנהיגו את ההופעה גונבות לאדם את האמת את הדעת ואת המצפון הנכון בעוד האחרות שעובדות איתן בשיתוף, תוקפות ומערערות את שפיות דעתו, מחוללות אינספור מחלות נפש לצד מחלות פיזיות, מחלות סביבתיות וחברתיות. הן מבקשות להביא על האדם אסונות ועוד אסונות על מנת להרוס אותו.

במשך שנים על שנים הייתי קורבן להתעללויות האלה ואני מכיר את מי שיוזם אותן היטב. בתקופה ההיא חשתי ברוחות אוחזות במעיי ללא הרף והתפתלתי בכאב בלתי פוסק. אז, במשך שעות וימים הייתי שומע את צלצול חרבות המלאכים שבאו להגן עלי (אלמלא המלאכים הייתי מת) כשהן מתנגשות בחרבות הרוחות. נישמתי באותן השנים נראתה כמו שדה קרב מהסוג הגרוע ביותר. מי שראה סרטים דוקומנטריים של מלחמת העולם השנייה ושל השואה יודע במה מדובר. הרס וכאוס נורא, ערמות של גופות, הכל מסביב מתפוצץ, נחרב, מדמם, לא נותרת אבן על אבן.

שאף אחד לא יטעה: רוחות ההרס שאני מתאר עובדות ביחד עם רוחות העולם של הניו איידג' והפרוגרסיביים למען אותה מטרה ועל כן אני מקלל אותן שיסתבכו וימעדו בעצמן בתוך סבך הקורים שהן טוות לאחרים. אני מתפלל שאלוהים ישלים במהרה את העדות שהוא רוצה לתת לעולם לגבי הלקח: מה קורה כאשר רוחות העולם מיישמות את האידאולוגיה שלהן, מה קורה להן ולעולם גם בלי שהוא מתערב? ואז שייכה בהן ללא רחמים שישרוף אותן בנשמת אפו (אלוהים – אש אוכלה) ושלא תהיה להן עוד תקומה לעולמי עולמים. ובינתיים שיוכו הרוחות בסנוורים מכוח הרוע והטומאה שבהן, שלא יראו ולא יידעו מימינן ומשמאלן מעוצמת הבלבול, מעוצמת האמת שמוקרנת ממשרתי האמת שלאלוהי ישראל, ולא יהיו מסוגלים לתפקד.

באשר לקהל המשתתפים בהופעה של קודפליי, אני מבקש את ברכת אלוהים ואת רחמיו עליהם. אמנם אינני חושב שיש מישהו מהם או מבין בני האדם בכלל (כולל אותי) שהוא תמים והרוע לא פועל בו באופן מודע ופעיל. בכל זאת לא נראה שמישהו מהמשתתפים בהופעה של קולדפליי היה מודע עד הסוף למה שקורה שם סביב, אם כי הם כמובן חווים את הכוח הרב שפשוט מתפרץ.

כאן מונח עוד הבדל עקרוני בין רוחות העולם לרוח אלוהי ישראל וזו גם הסיבה מדוע האירועים הרוחניים המכוננים בהובלת אלוהי ישראל הרבה יותר נדירים: לרוחות העולם לא אכפת שהחסידים שלהם יסגדו להם בלי לדעת מה הם עושים, להיפך הם מעוניינים בטשטוש הזה. אלוהי ישראל לא מעוניין שיסגדו לו בלא מודעות ברורה לסיטואציה הרוחנית, לדעת בדיוק מי היא הרוח שלה סוגדים, מה הדרך שלה, מהן הדרישות שלה מה שמה וכולי.

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.