אודות

מבקרים יקרים.

הבלוג מציג כתבים שיצרתי בעשרים השנים האחרונות במגוון סוגות: הגות, שירה, תאולוגיה, סיפורים קצרים  ופרשנות. הבלוג משקף התגלות רוחנית שמתפתחת עם השנים, לכן אם רוצים לעקוב אחר ההתפתחות מומלץ לקרוא את התכנים מהעמוד האחרון (הישן) לראשון.

עולמי הפנימי הוא עולם של מאמין. גדלתי אמנם במשפחה לגמרי חילונית ובסביבה חילונית/חומרנית ואולם בערך בגיל 10 הבנתי שאני יודע (לא יודע איך פתאום) כי כל הדברים סביבי ובתוכי מתנהלים על ידי כוחות רוחניים, והתחלתי לחקור את העולם הזה ולנסות ליצור איתו קשר.

לאחר שנים של בדיקות וחיפושים הבנתי שאלוהי ישראל, הוא האלוהים בורא שמים וארץ וכי הוא מגלה את עצמו דרך התנ"ך ודרך איכות רוחנית ששייכת לאלוהים ונקראת רוח אלוהים (השכינה). בנוסף הבנתי שהעולם הרוחני שסביבי, זה שניסיתי ליצור איתו קשר במשך שנים, מורכב מרוחות מסוגים רבים ושונים וכי התופעות והמצבים השונים שאני רואה בחיי בני האדם, בחיי שלי, בחיי העמים והתרבויות, הם תוצאות ההשפעות של עולם הרוח וכל הגוונים והמדורים שיש בו על הדברים.

באופן אישי בחרתי כאמור (לפני כעשרים שנה) באלוהי ישראל כמהות הרוחנית שאיתה אני מעוניין להיות בקשר מודע. מאז, הגילויים הרוחניים שקיבלתי, הדרך וההתפתחות הרוחנית, מתכתבים, מחוברים ושואבים מרוח אלוהי ישראל (השכינה) ומהתנ"ך. גיבורי התנ"ך וכותבי התנ"ך הם חברי הקרובים ביותר.

המחקר והקשר האינטימי שנוצר עם עולם הרוח הוא מסע חיי והציר שסביבו אני מתנהל, זהו גם המקור והנושא לכל הכתבים שאני מציג בבלוג זה.

נדמה לי שדרך הבלוג נוצר גם איזשהו שיקוף של נשמת המאמין הישראלי (אני לא דתי אלא מאמין), איך הוא חושב, איך הוא מתנהל. ברור שלכל מאמין עולם פרטי משלו, יחד עם זאת יש למאמינים נפש משותפת ואני מאמין שרבים מהם יוכלו למצוא כאן, לפחות חלק מזה.

הדברים שאני כותב, בדרך כלל, הם ניסיון שלי לתרגם לשפתי (לעברית) את הדברים שאלוהי ישראל מלמד אותי באמצעות הרוח שלו. את הדברים שהוא מלמד אותי, בדרך כלל, לא ביקשתי לדעת, לא ידעתי שהם חשובים או קיימים (על התפילות שלי למען הדברים שיש לי לגביהם אינטרס, ואפילו כאשר הם נראים לי לגיטימיים, הוא לרוב לא עונה, אלא מתמקד בדברים שחשובים לו. יחד עם זאת מובן לי למה הוא עושה כן).

חלק מהדברים שהוא מלמד אותי לא עולים בקנה אחד עם אופן המחשבה שאני מכיר מסביבי, חלקן מפתיעות אותי עצמי, לעיתים אלה דברים קשים לעיכול.

לאחר שאני רושם לעצמי את הדברים כדי שלא אשכח, אני ממשיך ומעבד אותם מבחינה סגנונית, כדי שאפשר יהיה לפרסם אותם ברבים.

קריאה מהנה

יואב בצלאל