(470 מילים)
- כל בני האדם הם אחיי בפוטנציה – ערבים, יהודים – כולם נבראו בצלם ונקראו להיות חלק ממלכות אלוהים. באופן אישי יש יהודים שאני לא סובל ויש ערבים שאני לא סובל, יש יהודים שאני מחבב ויש ערבים כאלה, אבל הטעם האישי שלי הוא לא מה שמשנה.
- מעבר לצורך לקבל עקרונית כל אדם באשר הוא אדם, יש להבין שיש סיבה שנוצרו תרבויות ועמים בעולם. לכל עם ותרבות איכויות שונות ותפקיד שונה מאת הבורא.
- לעמים הערבים יש את האיכויות שלהם, וברגע שהיהודים יבינו עד כמה התברכו שיש להם שכנים ערבים אשר תרבותם מצטיינת במשפחתיות מלוכדת, בחום אנושי, אירוח, פשטות, אהבת האדמה ועוד, אז תרבה האהבה והשכנות הטובה בארץ. ההתנשאות הגזענות והדעות הקדומות הם אוייבי השכנות הטובה הזו מצד היהודים.
- מצד שני, ברגע שהערבים יבינו עד כמה הם התברכו שקמה פה מדינה של יהודים אשר להם תפקיד מלמעלה להיות עם הספר, דוגמא ומופת לכל העמים לרוחניות ומצויינות, וקיבלו לשם כך ברכה אינסופית מלמעלה – אז הברכה הזו תיגע גם בהם והם ישגשגו ויעלו עם היהודים בהצלחתם. היהודים והערבים נועדו להיות אחים! אויבי הייעוד הזה מצד הערבים הם הקנאה, צרות העין, הכבוד הערבי המזוייף והפנטזיות האיסלמיסטיות שמובילות אותם לאבדון. (יש להדגיש: הקוראן והאסלאם הם אוייבי אלוהים ואוייבי האמת).
- לעם ולתרבות היהודיים יש ייעוד חשוב מטעם אלוהי האמת אבל היהודים לא ממלאים אותו משום שהם מנסים לחקות את תרבות הגויים, ומשום שהם עדיין לא למדו לאהוב אהבת חינם והם משתמשים בכישרונות ובברכות שקיבלו לצרכיהם האנוכיים. הם עושים זאת מתוך התנשאות, פלגנות וחוסר כבוד לזולת. הם חסרי כבוד גם לעצמם, רבים מהם לא מכבדים את המורשת התרבות והייעוד הייחודי שקיבלו ובכך דוחים מעל עצמם את הברכות. הרי אין עוד עם עם מורשת תרבותית ורוחנית כה עשירים ומרחיקי לכת (אני לא מדבר על הדת היהודית, הדת מנסה לגנוב לנו את המורשת הרוחנית ובשוגג היא מנכסת את המורשת הזו לעצמה. הישגיי היהדות הרבנית שהתפתחה בקרב ישראל במהלך אלפיים השנים האחרונות, מלבד השרדות, הם אפס. השגי ישראל ומה שהנחילו לעולם באלפיים השנים שלפני הגלות אין להם אח ורע בתולדות האנושות והם יעמדו לנצח).
- לתרבות ולעם הערבי ייעוד חשוב כמו כן, אבל גם הם לא ממלאים את ייעודם משום שהם מקנאים ומשווים את עצמם ליהודים ולנוצרים (האירופאים) בעוד שעליהם קודם כל ללמוד לאהוב את עצמם ולקבל את זה שיש עמים ותרבויות אחרות שקיבלו דברים שהם לא קיבלו בעוד הם קיבלו דברים אחרים. הכבוד הערבי המזוייף, הפנטזיות להיות שליטי העולם והתרבות השלטת, הם אלו שמביאים לאובדנם, ממיטים מוות וחורבן בעולם הערבי כולו. לאחר שיפסיקו לקנא ולפנטז, אזי יוכלו גם להבין עד כמה התפקיד המרכזי שקיבלו היהודים חשוב וקריטי גם בשבילם, ויתחילו לכבד יהודים ולכבד את אלוהי ישראל, בורא השמים והארץ ואדון הכל (להתנער מהשקר של הקוראן שכל כולו מנסה לחקות את תורת היהודים בדרך של שקר – כאילו ישמאל הוא בן ההבטחה ולא יצחק אחיו למחצה). אז סופסוף יצאו מתוך האומללות האינסופית שהם ממיטים על עצמם ותבוא עליהם הברכה.