(510 מילים)
כולנו נקראנו לבוא לעולם כדי לעשות עבודה מסוימת, כדי לצאת ממנו עם ערך מוסף, ולא כפי שנכנסנו. אם למשל תיקח גנן לגינתך ובתום יום העבודה תגלה שהגן נותר כשהיה, או גרוע מכך, השתנה לרעה, הרי שלא תשלם לגנן את שכרו ותבוא אליו בטענות. באותו אופן, גם אנחנו צריכים להחזיר את הגן של נפשנו אחר מאשר קיבלנו אותו, והכוונה, לא סתם אחר אלא באופן שאלוהים רוצה. הוא אדוני הגן.
לדוגמא. במהלך חייו, האדם לומד דברים רבים וצובר נסיון, אך הלימוד הזה לא עושה בהכרח את העבודה הנדרשת, והרי כל בעלי החיים לומדים דברים רבים במהלך חייהם וצוברים נסיון ואין בכך כלום, על האדם להשיג משהו נוסף.
אנשים רבים משתנים לטובה במהלך חייהם – אדם שהיה למשל ביקורתי מדי וקשה, לומד במהלך חייו להיות רך יותר. אך גם כאן השינוי המושג אינו בהכרח העבודה הנדרשת, שכן גם הסלע בעל הזיזים הנוקשים, לאחר שהרוח והמים משייפים אותו, מתעגל, וכך גם האדם בעל הנפש הקשה, לאחר שהחיים משייפים אותו, מתרכך. אך אין בכך דבר, גם עצמים משתנים באופן הזה ועל האדם להשיג משהו נוסף. הרי לא תשלם לגנן על עבודה שהיתה נעשית ממילא בגן. אם השמש הפציעה והעץ בתגובה לבלב ופרח, הרי אין זה בהכרח משום איזושהי תרומה שתרם הגנן.
אנשים רבים שואפים להיות טובים, לתמוך, לאהוב, להיות חיוביים. אין ספק כי זהו הפרי הנדרש, העניין הוא שעל כוונות טובות לא מקבלים פרסים וגם אם יש אדם ששואף לטוב ואולי גם עושה את הטוב פה ושם בהתאם לנסיבות, עדיין אין זה אומר שעשה בנפשו את העבודה הנדרשת. גם שעון עומד מראה פעמיים ביממה את השעה הנכונה, אז הוא עשוי לחשוב שהינה הוא עושה את העבודה שנדרשה ממנו. אבל האמת היא שלא עשה דבר. מה שצריך הוא שיוצר השעון (האדם) ימתח את הקפיץ ומדי פעם יכוון ויתחזק אותו, רק אז השעון יעשה את העבודה שנועד לעשות. כך גם לגבי האדם. היוצר שלו, רק הוא, צריך באופן קבוע למתוח את הקפיץ, לכוון ולתחזק אותו.
לכן את העבודה הנדרשת אפשר לעשות רק בעזרת אלוהים ותוך כדי שיתוף פעולה מודע איתו (אני, בכל אופן, מעולם לא הצלחתי לעשות זאת אחרת למרות שניסיתי).
שיתוף פעולה מודע עם אלוהים יכול להיות רק מתוך היכרות אישית וכינון מערכת יחסים אישית ואינטימית איתו. מנסיון אני יכול לומר כי תחושת ההישג המביאה סיפוק ושלום לנפש כתוצאה מעבודה כזו איננה מושגת בדרך אחרת (אני, בכל אופן, מעולם לא חשתי בכך בדרך אחרת, למרות שניסיתי).
העבודה הנדרשת אינה דבר שבן אנוש יודע להגדיר בדיוק אלא רק בערך, היא לאו דווקא מעשים 'טובים' ואף לא מעשים כבירים ואינה חייבת להיעשות באופן מושלם. העבודה הנדרשת היא בפשטות זו שנעשית עם אלוהים, בעצה אחת איתו ובהדרכתו הצמודה. רק בזאת משלים האדם את ייעודו. האדם נועד לשתף פעולה עם אלוהים, זה תפקידו והסיבה שנוצר.
כדי שתיפתח האופציה לשמוע את אלוהים ולפתח מערכת יחסים איתו יש צורך לכרות איתו ברית באופן הספציפי שהוא מורה. אם כורתים את הברית לא בדיוק כפי שהוא מבקש זה לא תופס. ואולם גם מי שכרת איתו ברית באופן הספציפי המתבקש אך לא דואג בזמן אמיתי להקשיב כדי לקבל הנחיות מה בדיוק יש לעשות או לא לעשות (ללמוד ולשנן כתובים זה לאו דווקא הקשבה בזמן אמיתי), כמוהו כשעון עומד.