(1120 מילים)
אלוהים הוא הריבון הכל יכול והשטן הוא השר הממונה על הארץ. הדבר דומה לקיסר הַמְמַנֶּה מושל על מדינה או איזור. המושל הממונה על העולם הזה אינו נאמן לשולחו, חותר תחתיו ועושה מה שביכולתו להכפיש ולקעקע את מעמדו. במקור אלוהים מינה את האדם להיות מושל העולם ונתן לו גם את הסמכות לקבוע מי אדונו. אז האדם ברוב טיפשוטו העביר את הסמכות לשטן תמורת נזיד עדשים שהבטיח לו.
בכל זאת ישנם כללים אשר שני הצדדים (לפי שעה) שומרים. כאשר יפסיקו לשמור וישברו את הכלים תבוא עלינו מלחמת אחרית הימים. אחד הכללים שבינתיים נשמר, קובע, בערך כך: השטן מקבל על עצמו, בינתיים, את ריבונות אלוהים עד שיצליח, אם יצליח, להוכיח שאלוהים לא ראוי למלוך, ואלוהים מקבל על עצמו, בינתיים, את ממשלו של השטן, עד שיוכיח שהשטן לא ראוי למשול.
עד כמה שהבנתי משגת ההוכחה שהשטן לא ראוי למשול תבוא כאשר יוכח ללא ספק כי תפישת עולמו שגויה. תפישת השטן שמה על עצמה אצטלה של 'פלורליזם', לעומת זאת תפישת אלוהי השמים אומרת כי הקיום ייתכן רק על פי דרכו ודרך אחרת לא תיתכן. זאת אומרת שאם העולם ינוהל באופן בלבדי על פי תפישת השטן, שום קיום או מציאות לא יתכנו – כל קיום או מציאות שייצור ישמידו את עצמם. את תפישת עולמו של אלוהי השמים בריאה זו באה להוכיח באופן מעשי, ואת תפישת השטן היא באה לסתור. (מאמר המפרט את הדרך היחידה האפשרית לקיום על פי אלוהי השמים ניתן למצוא כאן. המאמר מתאר את מבנה האלוהות, וניתן להבין את הפתרון על ידי הבנת המבנה וכיצד אלוהים מחבר כך את זוגות הניגודים לשלם אחד).
בינתיים, אנו, בני האדם הדרים בעולם נתונים במצב בו הריבון, נקרא לו הקיסר, הוא צדיק וטוב, רב חסד ואמת, והמושל המקומי זה המטפל בסדרי החיים בפועל הוא רשע מרושע, ממית ומעוות כל דבר בכוונה ומתוך עיקרון. כל הוראה היוצאת מפי הריבון מוציא השטן אל הפועל כלשונה, אך ללא הרוח הטובה המקורית. כל דבר הוא מוציא אל הפועל כדי לעוות, מתוך רוח רעה והרסנית. בחוקים האלוהיים הוא משתמש כדי להרשיע, כדי להמית ולא כדי להרבות צדק. הוא ידגיש ויעלה על נס את חטאיו של אדם רק כדי לדרוש שיענש. בנוסף הוא יטמון לו פחים, יציג פיתויים על מנת שיפול בהם, כדי שיוכל למהר ולהוציא לפועל את חוקי העונשין בצורה האכזרית ביותר, וכדי לשעבד.
אם, לדוגמא, על פי הצדק והדין האלוהי ועל פי אותה תוכנית אלוהית טובה שהריבון יודע לפרטיה, נגזר שאדם מסוים יהיה עני ויהיה במחסור לתקופה מסוימת, השטן יוציא הוראה זו לפועל בדרך הכי זדונית שניתן, במטרה לייאש לקעקע ולהרוס את רוחו של האדם העני. אם נגזר על אדם אחר שיחיה ברווחה וישגשג, גם אז השטן יוציא אל הפועל הוראה זו אך כדי שהרווחה תשחית את מידות האדם המתנסה ותהיה רווחה ריקה, ממכרת, משעבדת, ובלתי מספקת – לעיתים קרובות, גרועה ממחסור.
יש לציין כי מנקודת ראות השטן, אלוהי השמים הוא הרשע, הוא זה שהביא את הסבל לעולם מלכתכילה כאשר הגדיר טוב ורע ובחר בטוב על פני הרע. השטן ומשרתיו סבורים שכאשר יפילו את אלוהים מכסאו וישליטו את תפישת עולמם אזי הקיום יהפוך לנכון ושלם – ללא צורך במלחמה המתמדת של הטוב ברע. מכיוון שאין לי רצון במאמר זה לדברר את השטן, לא אנסה להסביר בפירוט מדוע הוא חושב שתפישת עולם זו נכונה ושל אלוהים מוטעית. מי שבכל זאת מעוניין להבין לעומק את תפישת עולמו של השטן שילמד על תפישת העולם של תורות המזרח ומהי תכלית הקיום מבחינתם. תפישת עולמו של השטן מקבילה לתפישה של תורות המזרח. (מאמר המסביר את תורות המזרח בהקשר של מרכזי האנרגיה הרוחנית ניתן למצוא כאן).
למעשה, מספיק שאני מבין מדוע תפישת השטן לא תיתכן וכיצד יש בה סתירות פנימיות שמחריבים אותה מבפנים, ודי שאני מבין מדוע תפישת אלוהי השמים היא היחידה שלה היתכנות מעשית.
(בעבר התבקשתי מספר פעמים לעמוד מול השטן כדי להראות כיצד אני מבין שתכניתו לא תיתכן ורק תכנית אלוהים תיתכן. השטן ניסה לסתור את ההגיון שבדברי ועל פי הבנתי הוא לא מצא שם סתירות. האמת היא שלשטן לא אכפת שיש בתפישתו סתירות, שהיא לא תיתכן ושהיא נחרבת מבפנים, הוא טוען שהכל עולה ויורד כל הזמן אבל הקיום האמיתי הוא מעבר לזה. ואולם אלה דיבורים בעלמא שכן כל קיומו הזמני נמצא בידי אלוהים והשטן יודע את זה. אין לו שום יכולת אמיתית ליצור שום מציאות, גם לא את המציאות של קיומו שלו. לכן על פי מיטב הבנתי הדברים שאמרתי לשטן עדיין עומדים בשמים ויעמדו שם לנצח. יש לציין כי אחד התפקידים שנועדו לבני האדם המאמינים הוא להיות שופטי המלאכים, השדים והשטן ביניהם).
לגבי הסבל והרוע הזמניים שהשטן מביא, כדאי להבין: המציאות שאלוהים מכוון אליה היא המציאות שתהיה לאחר אחרית הימים. המציאות העתידית תהיה מציאות נצחית, זאת אומרת שזו מציאות שמעבר לזמן. זה לא אומר שלא יהיה זמן ושלא יתרחשו תהליכים לאורך זמן או שלדברים לא תהיה התחלה אמצע וסוף, אלא שכל השלבים, כל התהליכים, העבר והעתיד, כולם יהיו ידועים וזמינים בהווה. לא כולם יהיו מסוגלים לראות את הכל – רק אלוהים מסוגל לזה – הברואים יראו על פי הרמה הרוחנית שהגיעו אליה, ואולם לא נהיה כבולים לקצב ולכיוון הלינארי של הזמן ומה שנהיה מסוגלים לראות ולחוות יהיה נוכח תמיד לפנינו.
במציאות כזו, הכל קיים עקרונית, כאן ועכשיו ולכן, כדי שהמציאות תהיה מגוונת ועשירה בצורה מקסימלית, כדי שאפשר יהיה לחוות את הטוב במופעו המקסימלי, יש צורך שנדע את כל הספקטרום – מהרע ביותר ועד לטוב ביותר. אנחנו לא נחווה את הרע בעולם הבא אבל נדע את הרע וזה יאפשר את העומק. זה פועל כמו באופטיקה: כדי להיות מסוגלים לראות ולחוות את מלוא הדבר המואר יש צורך ביכולת לקלוט את השחור המוחלט שבתמונה. מהשחור המוחלט ועד ללבן המוחלט נפרס כל הספקטרום, שם כל הצבעים וכל הגוונים. את הכרת השחור המוחלט אנחנו עושים פה, בעולם הזה ובחיים האלה על מנת שיעמוד לרשותינו כרקע לכל עושר הדברים בעולם הבא.
לכן, כרגע אלוהים מתיר לשטן שינהל את ענייני העולם באמצעות תפישותיו המעוותות, כי התנסות זו שהעולם עובר חשובה לתוכניתו שמטרתה להביא את הטוב לחיינו לנצח נצחים. אז השטן יסולק ואלוהים ימשול על הארץ בעצמו (ביחד עם האדם). עתיד זה יבוא בקרוב, אם כי אף אחד לא יודע מהו `הקרוב` הזה בקנה המידה האלוהי. כמו כן הידיעה כי עתיד זה יבוא בקרוב לא תמיד מספיקה כדי לנחם את האדם הנרדף והכואב. (אין ספק שחוויית הכאב והאבל שאנחנו חווים בעולם הזה היא איומה, מוחשית ואמיתית מאוד, וכל גרם של רוע מזוקק שאנחנו חווים הוא בלתי נסבל ובלתי נסלח. אין לי מילים לתאר את עומק הזוועה של זה, ואולם אין לי צורך לתאר כי כל אדם בעומק ליבו יודע, והידיעה הזו שמעבר למילים וליכולת ההגדרה חשובה לקיום המואר בעולם הבא).
בכל זאת ניתן להתנחם בידיעה שכל הרע והמעוות חוברים בסופו של דבר – למרות כל פועלו של השטן – לטובת אוהבי שמו, וכן, כי הריבון מאמץ לחיקו את כל מי שכורת איתו ברית. אזי הוא שומר עליו בשבע עיניים, דואג לו, מספק את מחסורו, משנה אותו ומכוון אותו כך שכל דבר בחייו ישא בסופו של דבר פרי טוב.
(אדגיש גם הפעם כי את הברית עם אלוהים יש לכרות רק בדרך המדוייקת שהוא קבע לכריתת ברית אחרת הברית לא תופשת ואותו אדם לא יקבל ההגנה וההכוונה שעליהם מדובר. כיצד כורתים היום ברית עם אלוהי ישראל ניתן למצוא כאן).