(שירה)

נוֹלַדְתִּי טִפֵּשׁ

וְאֱלֹהִים מִתְעַקֵּשׁ לְלַמֵּד אוֹתִי בִּינָה

יָמִים הוּא יוֹשֵׁב לְיָדִי, לֵילוֹת

וּבְמֶשֶׁךְ שָׁנִים

מְכַוֵן, מְשַׁנֵּן בְּאֹזְנַי

מַפְקִיד בְּלִבִּי אוֹצְרוֹתָיו

לָמָּה אֲדוֹנִי?

לָמָּה הִפְרַדְתָּ אוֹתִי?

לָמָּה לִי פְּנִינִים שֶׁכָּאֵלֶה אִם אַף אֶחָד לֹא מְעֻנְיָן בָּהֶם?

מָה הַטַּעַם?

לִשְׁמֹר בִּמְגֵרָה? לִהְיוֹת סְתָם שׁוֹטֶה?

בִּשְׁבִיל מָה קָרָאתָ אוֹתִי?

יוֹשֵׁב לְצִדְּךָ בְּאַרְמוֹן חֵן –

אֶת אַף אֶחָד זֶה לֹא מְעַנְיֵן

קַח אוֹתִי, דַּי,

אֵין לִי מָה לַעֲשׂוֹת פֹּה יוֹתֵר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *