(890 מילים)
על יוגה ותורות המזרח.
תשוקה היא דחף, דחף הוא אנרגיה. אנרגיה קיימת במופעים שונים וברמות שונות (אין צורך שהמאמין באלוהי ישראל יבהל מהמונח 'אנרגיה' או 'אנרגיה רוחנית' שמשמש לרוב בתורות המזרח. אין לתורות המזרח בעלות על המונחים האלה ועל משמעותם הנכונה). התשוקה החומרית או הבשרית היא האנרגיה הגסה יותר והאנרגיה הרוחנית הגבוהה. האנרגיה הרוחנית הגבוהה ביותר, הדחף הנעלה ביותר, הוא אהבה, כלומר זולתנות, הקרבה, שירות למען האחר למען האחדות ולמען האחד (אלוהי ישראל הוא האהבה והדרך אליה, הוא האחדות והאחד. אדם לא יכול למצוא אהבה או אחדות אמיתית ללא חיבור אליו). לעומת זאת, האנרגיה החומרית נוטה להפריד את האוביקטים שלה למרכיביהם ולבודד אותם. אם נעמיד דבר כלשהוא בלי להתערב בתהליכים שהוא עובר, הדבר יתפרק למרכיביו תוך זמן קצר יותר או פחות. במילים אחרות, ללא התערבות אלוהים שרק הוא יכול ליצור או לקיים חיים, כל דבר ימות\יפסיק להתקיים כהגדרתו וזהותו הנוכחית כי העיקרון המפרק נוכח תמיד (ורק אלוהים יכול לשלוט בו ולפקח עליו).
ישנם דברים שנועדו להתפרק ושם אין בעיה, אך ישנם דברים שנועדו להיות נצחיים, כמו נפש האדם, והתפרקות של חלקים מהותיים בה היא בניגוד לכוונת הבורא, ובניגוד לתחושת הסדר הנכון שיש לאדם עצמו (האדם מפחד מהמוות בצדק). האנרגיה החומרית, אם כן, נקראת גסה משום שהיא נוטה לעוות, לקלקל, לפרק ולכלות את האובייקטים שלה גם כאשר הם לא נועדו לכך.
באדם יש מרכזי אנרגיה שונים שמכוונים את האנרגיה שמפעילה אותו מהנמוכה לגבוהה. מרכזי האנרגיה הנמוכה (הגסה) נמצאים למטה והרוחניים למעלה. כך אלוהים ברא את האדם, כאשר לתחתון ולעליון בגופו יש משמעות פונקציונלית וסמלית כאחד. אצל בעלי החיים סמליות הלמעלה והלמטה איננה כי הם לא מתהלכים זקופים ועמוד השדרה שלהם מוצב במקביל לאדמה.
מרכז אנרגיה הנמוך ביותר בגוף האדם ממוקם קרוב לפי הטבעת, בתורת היוגה שמו 'קונדלני' והוא מסומל על ידי הנחש. כאשר משיגים את התכלית של היוגה, האנרגיה האצורה בקונדליני משתחררת, עולה וכובשת את כל מרכזי הגוף עד לעליון ביותר שנמצא בקודקוד, אז נותרת 'תודעת האני' בלבד כאשר האני הזה לטענתם מכיל את כל העולם (תיאור זה מובא כלשונו מתוך תורת היוגה). במילים אחרות, כאשר אנרגית הקונדליני שהיא האנרגיה הנמוכה והגסה ביותר עולה וכובשת את הגוף כולו ושמה אותו תחת סמכותה, האדם מאבד את כל תשוקותיו ויצריו הטבעיים, כולל הדחף לאהוב הדחף להתחבר עם הבורא הדחף לראות טוב צדק וכולי, ונותר הדחף הבסיסי להיות, או הדחף הבסיסי להיות בהכרה (להיות בעל תודעה). אז, כלשונם, האדם עומד מעבר לטוב ולרע גם יחד. כל אלה על פי היוגה הם תכלית האדם.
משמעות הדבר הוא שלטונה המוחלט של האנוכיות, בידוד והפרדה מלאים של האני הפרטי לעצמו, תוך שימת קץ לכל דבר אחר. במצב זה אין יותר כל מטרה או תכלית, אין חזון, אין אמונה או תקוה ולכן גם הדחף להיות מפסיק להיות דחף אלא רק מצב סטטי נתון.
יש להבין כי אין אפשרות לאיין לחלוטין את נפש האדם הפרטי שכן היא נבראה בתבנית הנצחי ואולם ניתן להוריד אותה עד לדרגה הבסיסית ביותר של הגדרת האני הפרטי ללא כל דחף אחר. תורת היוגה מודעת לכך שאין אפשרות לאין את האדם לגמרי ולכן מכוונת את חסידיה למצב הנמוך ביותר האפשרי. אז אין עוד לנפש דבר מלבד המצב הכפוי של 'להיות'. הוא כפוי, משום שבאיזשהו שלב, הנפש שמגיעה למצב זה מייחלת שגם התודעה תפסיק להיות על מנת שהנפש תפסיק להיות מודעת לבדידותה ויסוריה שאין להם סוף.
מאחר והנפש נשארה לגמרי לבדה לאחר שויתרה גם על כל דחף להתחבר, לבנות משהו, לשתף מישהו, להיות חלק מדינמיקה כלשהי (אפילו דינמיקה אנוכית או תשוקה אנוכית) ומאחר והריקנות האינסופית הזו בהכרח הופכת לסיוט שאיננו נגמר ולא משתנה לעולם, הנפש נותרת במצב של מת מהלך (זומבי). כל סרטי המדע בדיוני שמתארים זומבים מבוססים על מציאות אמיתית, ואולם המציאות מרחיקת לכת וגרועה בהרבה מכל תאורי הסרטים.
אם כל בני האדם יאמצו את היוגה או את תורות המזרח שכולן מכוונות לאותה תכלית ובתשתיתן אותו עיקרון, יהיה זה קץ הבריאה, קץ האדם והעולם, שלטונה הסופי של פילוסופית הנחש. לא בכדי הקונדוליני מסומל על ידי הנחש אשר הוא הנחש מגן עדן, זה ששואף להביא מוות וחידלון באמצעות הפיתוי.
אך יש גם תהליך הפוך מהתהליך שעליו הנחש ממליץ, ושם: האנרגיה שבאה מלמעלה – מאלוהים – מביאה את כל מרכזי הגוף, מהקדקוד עד לנמוך ביותר תחת הנהגתה. הנהגה זו מאחדת את כל הדברים תחת ריבונותה של הרוח. אין זו ריבונות האני הפרטי המפריד ומקדש את עצמו בלבד אלא ריבונות אלוהים המאחד תחת הנהגתו את הכל. הוא מאחד את התשוקות הבשריות (שעקרונית אין כל רע בהן הן נחוצות אך צריכות להיות במקומן), את התשוקות הנפשיות והרוחניות – את כל ה`אנרגיות` כדי שיגיעו לתחליתן המחייה ולא הממיתה.
ריבונות אלוהים שואפת לקדם את הבריאה, לקדם את האדם הפרטי, לשכלל ולטהר את הכל בעזרת עיקרון האחדות והשיתוף. לעומת זאת ריבונות הנחש היא עריצות שתכליתה לרמוס את הבריאה, לבודד את האדם, לפרק ולטמא את הכל בעזרת העיקרון המפרק, המאיין והממית. תחת הנהגת אלוהים יש טוב ויש רע, יש אור וחושך, ישנה בריאה שבמקורה היא טובה ובעתיד עוד תשוב להיות טובה. תחת הנהגת אלוהים הסדר המקורי של העולם ושל האדם על תפקודיו תשוקותיו ויצריו נשמר, וכולם פועלים בהרמוניה למען אותה מטרה, משגשגים ושואפים קדימה תחת השפעת החוק הצודק (סופסוף יש צדק), החכמה, העומק והעידון של מרכז האנרגיה הגבוה.
טוב להכיר את תורת היוגה ותורות המזרח משום שהן משקפות תיאולוגיה הפוכה בדיוק לזו של אלוהי ישראל.