(1180 מילים)
במאמר זה אני מבקש לפתוח חלון להבנת המציאות הפיזית כתלות במציאות הרוחנית-אנרגטית.
זמן רב אני חוקר את המראה החיצוני ובעיקר את הבעות הפנים בניסיון להבין כיצד מראה האדם קשור למי שהוא, אם בכלל. כיצד ישנם נבלים שנראים כמלאכים ואנשים טובים שמראם לא משובב? האם יש בכלל קשר בין מראה לאופי ואם יש כיצד זה עובד?
ולמה מתכערים כשמזדקנים? הרי, אפשר להבין שיש תהליכים ביולוגיים שגורמים להזדקנות ואולם ההזדקנות מלווה גם בהתכערות אם כי זה לא תמיד כך ויש מקרים נדירים הפוכים. האם ראיית ההזדקנות כתהליך מכער היא ראיה סוביקטיבית? אובייקטיבית?
אחת החוויות שמוסיפות לרצון שלי למצוא תשובות בנושא היא זו: כשאני בבית, מציץ במראה ובוחן את גופי הפיזי, אין לי קושי עם עצמי, אני די מרוצה ובכל מקרה – זה אני, נכון יותר, זה הלבוש שכרגע אני לובש ומייצג אותי כלפי חוץ. ואולם כשאני מציץ במראה במקומות זרים, לעיתים קרובות, אני לרגע נבהל. מי הוא זה הנשקף בראי? לפתע אני חש לא נוח עם לבוש הבשר שלי ולא מבין, מי עיצב אותו ככה? בצורה זרה לי? כאילו שאני מישהו אחר. התופעה חוזרת על עצמה כשמצלמים אותי, במיוחד במקומות זרים או במקומות ציבוריים, וזה משונה.
בגלל אופיי החקרני התחלתי להתחקות אחר התופעה, לנסות לתפוס את עצמי במצבים ומקומות לא צפויים. במקלחת שבביתי התקנתי מנורה עוצמתית ממש מעל הראי כי חשבתי: אולי בביתי, מול המראה, אין אור מספיק? ניגשתי למראה עם המשקפיים כדי לראות היטב ולתפוס את עצמי בקלקלתי, אבל גם עם הנורה ועם המשקפיים, הכל בסדר – ועדיין חוסר נוחות במקומות זרים… אז שמתי לב שגם במכוניתי כשאני מציץ במראה הפנימית, ניתן לראות פנים ידידותיות, ובמכוניות של זרים… טוב, התבנית כבר ברורה.
ואם כך, האם גם דבר פיזי כמראה חיצוני אינו אובייקטיבי אלא תלוי נסיבות ומצב פסיכולוגי? ההבדל במראה שלי במקומות שונים הוא ניכר ומכך אני מסיק שלנסיבות יש תפקיד, לפחות חלקי, בעיצוב המראה, וזה כשלעצמו אינו גילוי מהפכני שכן ברור שהנסיבות משפיעות על הרגשתי הפנימית ואם תחושותי במקומות זרים איננה נוחה, חסרת ביטחון וכיוצא באלה, אזי אלה משפיעים על הנפש שמקרינה על הגוף ועל המראה.
ואולם האם ייתכן שההבדל במראה לא קשור רק לתחושותי הפנימית אלא שיש גורם חיצוני שיוצר את ההבדל ואולי גם משפיע על תחושותי כדי ליצור את ההבדל? האם הגורם החיצוני הזה יכול להתחלף במקומות שונים ובנסיבות שונות ולכן ההבדל אצלי במראה? אני חושד שכך הם פני הדברים שכן, כשאני מתבונן באנשים אחרים אני רואה שאצלם השינויים במראה יכולים להיות קשורים לנסיבות אחרות משלי ואלה לא בהכרח קשורים להרגשה טובה או רעה, לביטחון עצמי וכולי. לדוגמא: ישנם אנשים שנראים הכי טוב כשהם עצובים ובוכים, וכשהם צוחקים ושמחים הם לפתע לא יפים. יש אנשים שנראים במיטבם כשהם כועסים (מין זעם קדוש שהם עוטים על עצמם). יש אנשים שנראים טוב כשהם אדישים, חסרי רגש, חסרי הבעה ובפנים חתומות. לכן אני מגיע למסקנה שהמראה החיצוני מושפע רבות מכוחות רוחניים אשר עובדים ביחד ובשיתוף עם הנפש (עם הרגשות, תחושות, רצונות, מחשבות), והכוחות הרוחניים הם שונים במקומות שונים ובמצבים שונים, והם משפיעים על המראה גם כשזה לא קשור למצב הפסיכולוגי וכשאין קשר אפילו לגנטיקה. יש להבין: גנטיקה תקבע למשל האם לאדם עיניים שחורות או ירוקות. אבל לא נמצא ולא יימצא גן שאחראי על ההבעה של העיניים והאם זו הבעה והקרנה שגורמים לעיניים להיות יפות?
כל הנאמר על המראה החיצוני הוא רק דוגמא לשלל הדברים שסובבים את האדם. בגלל המחקר שערכתי על המראה יכולתי להגיע למסקנה כי הדבר קשור קשר הדוק לפעילותם של כוחות רוחניים ואולם את המחקר הזה אפשר וצריך להכיל על הכל, לא רק על המראה אלא גם על מצב הבריאות, על רמת העושר החומרי, על מידת ההצלחה בקריירה, על מידת הפופולריות והכריזמה, כמה 'מזל' יש לאדם מסויים וכולי. לפי התפיסה הרוחנית, הכל בעולם הוא תוצאה של פעילות רוחנית ובמילים אחרות, הכל הוא תוצאה של כוחות והשפעות של רוחות. זה כולל את האופן בו גודלתי, הרגשות והמחשבות המסוימות שלי, כאשר כל אלה גם קשורים ומכתיבים בין השאר את איך אני נראה.
מה שמכתיב את המציאות הרוחנית (שמכתיבה את המציאות הנפשית והפיזית) הוא מערכת סבוכה של חוקים, השפעות והשפעות נגד, ואלה מכתיבים לא רק את עולמו של הפרט אלא גם את גורלם של עמים, את ההיסטוריה הכללית, את האירועים, את חוקי הפיזיקה, הביולוגיה, הגנטיקה וכולי.
יש להבין את מורכבות הדבר שכן פענוח האדם הניצב מולנו לא צריך להיעשות על פי השאלה האם הוא 'נראה טוב'. המשוואה שאומרת כי משום שאדם מסויים נראה טוב אזי יש בו משהו טוב ולהיפך איננה מדוייקת. זה נכון שיש באדם ש'נראה טוב' משהו טוב אבל בנוסף לטוב הזה יש בו עוד הרבה דברים אחרים שיכולים להאפיל על אותו טוב שמתוך המראה.
לנבלים שנראים טוב, יש ללא ספק צד חזק, בריא, הרמוני באישיות, שניזון מכוחות רוחניים שיש להם את האיכויות האלה. אך כאמור, השאלה עד כמה אדם מסויים הוא חיובי או שלילי תלויה בשילוב מורכב של גורמים שעובדים יחד. ייתכן שאותו גורם שבכוחו להעניק מראה מלאכי, בריאות גופנית, איזון והרמוניה נפשית, כריזמה, עוצמה אישיותית (כל אלה גורמים שמשפיעים לטובה על המראה החיצוני), חובר לגורם רוחני רשע שמשפיע על אותו אדם להיות נצלן ואנוכי. שיתוף הפעולה שבין שני הגורמים הללו יכול להעניק יתרון לשניהם. כי הגורם הרוחני הנצלני נעזר בגורם הרוחני שמביא למראה משובב כדי להטעות את קורבנות הניצול, והגורם הרוחני שמשפיע את המראה הטוב נעזר בגורם הרוחני המרושע שיעשה בשבילו את העבודה המלוכלכת ואז הם יתחלקו בשלל (הגורמים הרוחניים ניזונים מבני האדם שהם מפעילים. זאת בדיוק כמו שבני האדם ניזוזים מבעלי חיים שנמצאים תחתם בשרשרת המזון. כמובן שבשביל הגורמים הרוחניים המזון איננו פיזי אלא רוחני).
לעומת זאת, לעיתים קרובות דווקא הכוחות הרוחניים החיוביים יתירו לכוחות רוחניים מסויימים להטביע חותם קשה בפני ובגופו של אדם כי זה משרת את עניינם ומשרת את האדם שהם רוצים בטובתו. למשל כי הם רואים שהמראה הלא משובב יגרום לאותו אדם פחות להתגאות, ימנע ממנו להיפגש ולהיות מושפע מגורמים שיערבו אותו בעניינים רעילים וכולי.
לגבי המקרה הפרטי שלי, אני חושב שהמראה שלי משתנה ממקום למקום בגלל שאני אדם מאמין ובמקומים הפרטיים המראה שלי משקף את הכוחות הרוחניים החיוביים שמגינים על המקום ובמקומות אחרים אני מותקף יותר על ידי גורמים רוחניים שמתנגדים לי והמראה שלי משקף את המאבק הלא סימפטי שמתרחש.
ולגבי ההזדקנות? למה הזדקנות מלווה בהתכערות?
הזדקנות היא ירידה הדרגתית לעבר המוות. המוות הוא כאוס, הוא שחור, הוא סטגנציה והתפוררות ואלה גורמים שליליים, לא נעימים, מעוררי פלצות, ולכן נראים כעורים. אלה גורמים לא רצויים לא רק בעיני בני אדם, אנחנו יודעים למשל שבשמיים הרוחניים (הרחק מעולמם של בני האדם), המלאכים יפים והשדים כעורים. אנחנו יודעים גם ששדים חומדים נשים יפות, ומבקשים קורבנות של ילדים תמימים שהם גם יפים לעומת הזקנים שלא מוקרבים בטקסים הפאגניים. לכן מכוער ויפה הם מושגים אוניברסליים שדומה כי כולם מסכימים עליהם, לפחות בקווים כלליים.
כל בני האדם מאז הנפילה בגן עדן, נוגעו וקוללו על ידי המוות המכוער ולכן ההתכערות במראה ככל שמזדקנים היא תופעה אוניברסלית ולא קשורה לשאלה האם אדם מסויים עשה טוב או רע בחייו. נכון שהגורמים הרוחניים החיוביים יכולים להאט את ההזדקנות ולגרום לאדם מסויים שיזדקן 'טוב' יחסית, ואולם כאמור הם לא תמיד יעניקו את זה, אף לא לאדם שנמצא איתם בברית. גם הכוחות הרוחניים השליליים יכולים לפעול כך שאדם מסויים יזדקן 'טוב' יחסית וגם פה הדבר נעשה בכפוף לשיקולים ולאינטרסים שלהם.
ואם כן, האם האדם יכול להיעזר או לבקש מכוחות רוחניים שישפרו את מראהו החיצוני?
הוא יכול לבקש את זה מהכוחות החיוביים, אבל בדרך כלל הם לא ייענו לזה בחיוב כי לרוב זה לא משרת את האינטרסים שלהם (ושל האדם שמבקש). לעומת זאת אפשר לבקש את הדבר מכוחות שליליים שבהחלט עשויים להיענות ואולם הם יעשו זאת במסגרת הסכם כלשהו שבו תתבקש למכור את נשמתך בתמורה. הדבר יכול להיעשות גם כאילו 'במקרה' בלי שהאדם מבקש ולא במסגרת עסקה כלשהי ואולם גם כאן מעורבים גורמים רוחניים עם אינטרסים שונים וסותרים ואז כול הגורמים המעורבים משפיעים וקובעים איך תיראה המציאות וכך גם עניין המראה נופל בדרך כלל בתוך איזה ממוצע או שילוב של גורמים רבים ורק במקרים הקיצוניים אנחנו רואים אדם שהמראה שלו משקף בצורה מודגשת כיוון כזה או אחר.
כדי לראות כיצד נוצרים הסכמים ובריתות בין בני אדם לרוחות, כדאי לקרוא את המאמר שכאן, שמפרט בנושא.