(180 מילים)
המצווה הראשונה היא לאהוב את אלוהים בכל הלב הנפש והמאוד, זה הבסיס. אבל מי יודע לאהוב אותו באופן הזה? בני אדם כולל מאמינים פונים לאלוהים כאשר הם צריכים משהו. הם מגישים לו רשימות צרכים כרשימת קניות כאילו הוא המשרת שלהם, מתחנפים אליו בצביעות משום כוחו וסמכותו ומנסים להשתמש בו לכיסוי וטיוח מחשבותיהם הרעות. אנשים רבים מפחדים מכוחו וממשפט הצדק שלו, אך אין בכך כלום – גם השדים מפחדים ומפחדים הרבה יותר כי הם רואים יותר ברור.
אבל מי אוהב אותו באופן שאוהבים לעיתים כסף, או נשים, כפי שאוהבים אוכל, שיר או ספר, כפי שאוהבים כדורגל, בן או בת שיש לנו, אב, אח, אחות? מי אוהב אותו ממש! לא רוצה להפסיק לחשוב רק עליו כל היום, מי חולם עליו בלילות, חושב ללא הרף על טובתו של אלוהים ולא רק על טובת עצמו. מי אוהב אותו עם כל כולו ועד קצות האצבעות. כמו שכתוב: בכל הלב והנפש והמאוד?
אילולא היה אלוהים הוא לא היה עומד בהיקף העצום של הדחייה שהוא סופג. בשימוש לרעה שעושים בדמותו בשביל לקדם מיליוני מיליונים של צרכים ודחפים קטנים ואף מעוותים, אשר את רובם אין הדעת סובלת.